הנה מחשבות ראשוניות למהלך הפתיחה הזה: ישראל וארה״ב. שת״פ חסר תקדים בין שתי המדינות, אפילו ב״עם כלביא״ לא היה שת״פ בהיקף כזה. זהו אירוע רב־משמעות לשתי השותפות הראשיות, אבל גם לאיראן ומדינות האזור האחרות, כל אחת מהן מוציאה מסקנה שונה, אך ברור כי בשורה התחתונה - הקרבה בין ישראל לארה״ב היא גורם דומיננטי בסדר החדש שאנו מקווים לו במזרח התיכון.
נתניהו וטראמפ. אכן, מערכת יחסים מיוחדת, נדירה אפילו. החיבור בין שניהם אפשר לדרגים מדיניים וצבאיים לקדם עבודה משותפת, כולל מבצעים צבאיים. זהו שדרוג מרשים במעמדה של המדינה ושל נתניהו עצמו. מה יהיו ההשלכות של כך, כולל בשדה הפוליטי? מוקדם עדיין לדעת. היי, ויש פה עדיין משפט לנהל.
העורף הישראלי שוב נדרש למבחן. כבר ברור כי אין ״מלחמות לוקסוס״, אפילו מערכות ההגנה המשוכללות ביותר הן חדירות. מטחים גדולים וסמוכים זה לזה מסוגלים לחדור אותה. החיים בעורף משתבשים מחדש, בתי ספר, מקומות עבודה, הכלכלה, התיירות, הקשר הבינלאומי - כולם ישלמו שוב את המחיר. עדיין, ברגע הזה, זה מחיר סביר בהשוואה למפלצת שגדלה בפאתי המזרח התיכון ושלחה זרועות ארוכות מקרוב ועד רחוק.
העורף הוא המפתח להצלחת המערכה, ככל שהציבור יהיה סבלן, סתגלן, נכון לאי־נוחות ולפשרות, אפילו כואבות. צה״ל מבין זאת והשקיע מאמצים אדירים בהגנה על העורף ובהחדרת תחושת ביטחון ל־10 מיליון אזרחים. בעבר לא הבנו זו, התפיסה השתנתה. המפתח הוא בידי הציבור. הוא יעניק את הזמן הדרוש ללחץ על איראן. הברית עם ארה״ב מעניקה לנו ביטחון רב, כולל סיוע צבאי ואולי אפילו כלכלי.
זה מרכיב חשוב בתחושת הביטחון של כל אחד ואחת מאיתנו - אבל בסוף זה המבחן שלנו, של כל אחת ואחד מאיתנו. המטרה העליונה של המבצע היא הפלת משטר האייתוללות באיראן. זוהי מטרה קשה ביותר להשגה. היא תלויה בגורמים רבים, ובראש ובראשונה בעם האיראני. חילות האוויר של ארה״ב וישראל לא יוכלו לעשות זאת במקומם.
מכאן שאנו חייבים לשלח חיזוק ותקווה לעם האיראני, שנהרות של דם עדיין זורמים בעריו הראשיות. המלחמה הזאת היא ההזדמנות הגדולה שלהם לכונן איראן אחרת. ספק אם תהיה הזדמנות אחרת, טובה יותר. הכוכבים הסתדרו. הר געש התפרץ אתמול בבוקר באיראן, והלבה עדיין חמה ונזילה. היא עשויה להתקשח בדרכים שונות. אפשר להיות אופטימיים בסוף היממה הראשונה. חייבים להיות סבלנים להמשך.
התרעות פיקוד העורף