פורים הוא חג עממי, פופולרי ואהוד, גם על מי שאינו שומר תורה ומצוות. פורים בא לידי ביטוי במצוות – לא באיסורים. קריאת מגילה, משלוח מנות ומתנות לאביונים. וכמובן, חובת ההתבסמות המיוחדת והייחודית לפורים – מצווה להשתכר "עד דלא ידע".
כל זה הוא בעצם כיסוי, כאילו תחפושת רוחנית, למשמעות האמתית של חג פורים. משמעות יחודית שאין לשום חג בלוח חגי ומועדי ישראל. פורים הוא החג הנצחי, תמידי – היחידי שקיומו ונוכחותו מובטחים גם אחרי ביאת המשיח. "כל החגים עתידים להיבטל וימי הפורים אינם בטלים לעולם", קבעו חכמינו ז"ל במדרש.
זה לא הכל. עוד נוכחות נצחית יחודית לפורים – מגילת אסתר, שקריאתה היא האירוע והמצווה המרכזיים של החג – חשובה יותר מכל ספרי הנביאים והכתובים. מדהים, בגמרא (תלמוד ירושלמי, מגילה פ' א) אמר ר' יוחנן שנביאים וכתובים עתידים להיבטל בימות המשיח מלבד חמישה חומשי תורה. מוסיף שם ריש לקיש: "גם מגילת אסתר קיימת לעולם".
כלומר, כל כתבי הקודש יבוטלו עם בוא המשיח, מלבד מגילת אסתר. פרשנים מסבירים שהכוונה איננה יבוטלו ממש, אלא שחשיבותם תתמעט. אבל יש הסכמה כללית שחג פורים הוא חג נצחי, מובטח ושמור כמות שהוא, כפי שאנחנו מכירים ומקיימים אותו, גם אחרי ביאת המשיח.
למיוחדות הזאת של חג פורים, לנצחיותו ולנצחיות מגילת אסתר, יש במקורות הסברים שונים. מה שעולה ומתפרש מהם הוא הסבר פשוט והגיוני: פורים איננו חג של נסים, חג לא נוצר כביטוי לנס. בסיפור החג אין נס גלוי, שום אירוע מחוץ לטבע. המאבק שמרדכי הצדיק ניהל נגד המן הרשע ונגד גזירותיו היה מאבק אנושי, משפטי והפגנתי – מאבק בלי שום ביטוי על-טבעי. היהודים בימי מרדכי ואסתר לא חוו נסים גלויים, הם לא התפעלו מהוכחה גלויה לכוח עליון שעומד לעזרתם ומציל אותם ממזימות המן הרשע.
בכל זאת מספרת ומתעדת מגילת אסתר: "קימו וקיבלו היהודים" (מגילת אסתר ט' כ"ז). הם חידשו את מעמד קבלת התורה והפכו את חג הפורים לחג קבלת התורה – לא כמו דור המדבר שקיבל את התורה במעמד הר סיני בעקבות נסים גלויים, כששמעו קולות וברקים וראו את הר סיני בוער באש. היהודים בימי מרדכי ואסתר קיבלו את התורה באהבה, ברצון, בלי שום גורם כפייה שפעל בדור המדבר.
במעמד הר סיני נאמר: "עשה ונשמע", בעוד היהודים בימי מרדכי ואסתר אמרו – כפי שנאמר בנוסח המקורי של מגילת אסתר – "קימו וקיבלו", בלשון יחיד. גם במעמד הר סיני נאמר: "ויחן שם העם", בלשון יחיד.
בנצחיותו של חג הפורים ושל מגילת אסתר, בהעדר נסים גלויים, טמון לקח מרתק ולימוד מיוחד: אנחנו לא יודעים מה לא קורה, איזה אסון לא מתממש, ואילו ניסים נסתרים קורים לנו. זו הסיבה שבתפילת העמידה, שמונה עשרה, הנאמרת שלוש פעמים ביום, בטקע "אנחנו מודים", אנחנו מודים לאלוקים על הנסים הנסתרים שהוא עושה למעננו בכל יום, בלי שנדע ונרגיש.
הצדיק רבי יהודה אריה ליב, הרבי השני בשושלת חסידות גור, היודע בשם ספרו "שפת אמת", חידש חידוש מקורי נפלא לחג פורים ולחנוכה: את החגים, שלושה הרגלים – פסח, סוכות ושבועות – אלוקים נתן לעם ישראל. פורים וחנוכה הם שני חגים שיהודים יצרו, תיעדו והנציחו כשני "רגלים עצמאיים". חנוכה ופורים הם, לכן, חגים הקרובים במיוחד לעם ישראל, והם מאפשרים לו להשיג את משאלות לבו.
התרעות פיקוד העורף