בעולם שבו המלחמה המודרנית אינה נמדדת רק בכמות הטילים או בטווח הטיסה של המטוסים, האתגר הוא ביכולת לדעת היכן נמצא היעד ברגע נתון, מה הוא לוחש בחדרי חדרים ומתי ההגנות שלו פרוצות כדי להנחית את המכה. המתקפה האחרונה באיראן לא הייתה רק מפגן של כוח אווירי. היא הייתה, בראש ובראשונה, ניצחון מוחץ של מערך המודיעין שהוכיח כי עבורו אין מקום שהוא מחוץ לתחום.
בפעולות שמבוצעות באיראן ראינו איך נסגר מעגל מבצעי, כשזוהה חלון ההזדמנויות שבו בכירי המשטר ומשמרות המהפכה נמצאים בנקודה אחת, חשופים ופגיעים. היכולת לעקוב אחר תנועות של אישים מאובטחים ברמה הגבוהה ביותר ולתרגם זאת לפקודת אש בזמן אמת היא הישג שמעט מדינות בעולם מסוגלות להגיע אליו.
אלמנט ההפתעה הוא הנשק החזק ביותר בארסנל הכלים. בעוד שהאויב מצפה למתקפות בחסות החשכה, הבחירה להכות דווקא בשעה 8 ורבע בבוקר היא הברקה אסטרטגית. זו השעה שבה המערכות מתחלפות, אנשים נמצאים בדרכם למשרדים, והערנות המבצעית נמצאת בנקודת השפל שלה לאחר כוננות לילה מורטת עצבים.
כשטיל פוגע בדירה מסוימת בבניין רב-קומות, או ברכב ספציפי בשיירה מאובטחת, זהו ביטוי של דיוק חסר פשרות ודבקות במטרה. זהו תוצר של עבודה סיזיפית, ימים ולילות של איסוף שברי מידע, הצלבת נתונים וסבלנות של צייד.
המתקפה באיראן מסמנת עידן חדש, שבו המודיעין אינו רק "תומך לחימה", אלא הכוח המכריע. היכולת להפתיע בצורה כזו ולחסל את בכירי ציר הרשע במיטותיהם או בלשכותיהם, תוך הוכחת עליונות טכנולוגית ואנושית, היא תעודת הביטוח של ישראל.
האיראנים הבינו בדרך הקשה שמידע הוא כוח, ושישראל מחזיקה בכוח הזה. כשהאבק שוקע בטהרן, נותר לאיראנים רק לתהות: מי מהם הוא הבא בתור, ואיזה מידע בעניינו כבר נמצא על שולחנם של מתכנני המבצעים בירושלים.
התרעות פיקוד העורף