בשבת בבוקר, 28 בפברואר, עשיתי את דרכי לעבר מוזיאון ישראל לצפות במגילת ישעיהו השלמה שנפתחה לתצוגה לציבור הרחב.
לתערוכת המגילה ניתן השם "נחמה מן העבר". לכל מבקר ניתנה אפשרות לצפות במגילה במשך שבע דקות בלבד, ולכן סימנתי לעצמי מראש פסוקים שבקשתי לקרוא מהמגילה עתיקת היומין, ובראשם חזון אחרית הימים: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב', ד'), וגם הפסוק "נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי־יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיהו מ', א').
ההיסטוריה זימנה לנו הזדמנות שהיא אולי בלתי חוזרת לפעול תחת המטרייה של ארה"ב וממשל טראמפ כדי להסיר ככל הניתן את איום הגרעין האיראני ולפגוע פגיעה קשה באיום הטילים הבליסטיים.
הנשיא טראמפ אמר בריאיון בסוף השבוע כי המלחמה עשויה להימשך מספר שבועות, פרק זמן שאותו חייבת מדינת ישראל לנצל כדי לגרוע מהמשטר האיראני את יכולותיו ואולי גם לגרום להפלתו.
העורף הישראלי יצטרך לגלות אורך רוח למרות המחירים שהוא נדרש לשלם, להישמע להנחיות פיקוד העורף, ולתת לצה"ל להשלים את המלאכה. אם מסיבות כלשהן מלחמת שאגת הארי תסתיים ללא השגת היעדים שלשמם נפתחה יהיה זה פספוס לדורות.
עם זאת מלחמה לא יכולה להימשך לנצח, ויש לקוות שהדרג המדיני והביטחוני מסמנים יעדים ברי השגה ומחשבים כבר את תוכנית היציאה. אסור ששיקולים פוליטיים פנימיים יכתיבו מלחמה מתמשכת ויגררו אותנו למלחמת התשה שתוצאותיה אינן ידועות.
טוב עשו ראשי האופוזיציה כשגילו אחריות מתבקשת והצהירו עם פרוץ הקרבות שבשעה זאת אין קואליציה ואין אופוזיציה. במקביל נדרשת הקואליציה לגלות אחריות דומה ולהקפיא מיד את כל יוזמות החקיקה השנויות במחלוקת, ובראשן חוק ההשתמטות מגיוס וחוקי ההפיכה המשפטית - כדי שאמירות בסגנון "כוחנו באחדותנו" לא יישארו סיסמאות ריקות מתוכן.