המילים האלה נכתבות מספר ימים לפני פרסומן. סביר שיהיו עוד ימים קשים, מוקדם לחגוג. כרגע לא ידוע אם מטרת המבצע - הפלת המשטר האיראני - אכן מושגת, אבל אפשר להיות אופטימיים.
קשה לאמוד את ההשפעה שתהיה למבצע "שאגת הארי" על ישראל, על המזרח התיכון ועל העולם כולו, אבל אין ספק שספרי ההיסטוריה נכתבים עכשיו מחדש.
רבים מכנים את האירועים הדרמטיים "תנ"כיים". אם משטר האייתוללות נופל - הפרוקסים נחנקים ונחלש הציר הרוסי־סיני־איראני. יותר מדויק להגיד שזה אירוע צ'רצ'יליאני. מנהיג בריטניה בזמנו הציל את העולם מהמשטר הנאצי, כיום טראמפ ונתניהו מצילים את העולם המערבי ממשטר רשע טרוריסטי. רק בדקה הראשונה של המבצע חוסלו 40 מפקדים איראנים, כולל השטן מטהרן.
מה שמדהים הוא שגם כשהאירועים כה גרנדיוזיים, יש כאלה שלא מסוגלים להבחין בהם. כאלה שאינם מתעלים לגודל השעה, ורק מוכיחים את קוטן האדם. כמה ראייתם יכולה להיות אוטומטית, קטנונית. כאלה שלא מסוגלים להשתנות או להכיר בתמורות הבלתי נתפסות שלנגד עיניהם. חלקם עיתונאים שאמורים לתווך מציאות, אחרים פוליטיקאים קטנים. וישנם גם אנשי ציבור משפיענים. לעיתים נדמה שזה כבר יותר קיבעון פסיכולוגי מאשר עניין אידיאולוגי.
כל מי שמתעקשים להיות קטנים גם ברגעים האלה, יכולים לוותר רגע על כל השנאות, הקנאות, הרל"ביסטיות האוטומטית והדם הרע, להשתחרר ממחויבות קנאית מחנאית, ופשוט להגיד את זה. חמש מילים. זה לא קשה. בקול רם, לא בשקט, לא בסוד: אדוני ראש הממשלה, כל הכבוד!