מזה ארבעה ימים שמדינת ישראל מצויה בעיצומה של מלחמת "שאגת הארי" - מערכה דרמטית וחסרת תקדים, שנפתחה במהלך משולב עם ארצות הברית נגד המשטר האיראני. לפי ההודעות הרשמיות, מטרת המבצע ברורה: פגיעה אנושה במשטר האייתולות, בתשתיותיו הצבאיות והגרעיניות, ובמערך הדיכוי שמפעיל המשטר בטהרן זה עשרות שנים.
נכון לצהרי יום שלישי, 96 שעות בלבד מתחילת המבצע, מדווחת ישראל על עליונות אווירית ומודיעינית בשמי איראן, ובפרט מעל טהרן. התקיפות מתמקדות בתשתיות שלטוניות, במתקנים צבאיים וביעדים אסטרטגיים נוספים. היקף ועוצמת הפעולה מלמדים על היערכות ממושכת ועל תיאום הדוק בין ירושלים לוושינגטון.
ארבעה עשורים של התרעה
למעלה מארבעה עשורים מציג נתניהו את איראן כאיום המרכזי על ביטחון ישראל. כבר בשנות ה־90 התריע מפני חתירתה של טהרן להשגת נשק גרעיני, ומאז שב והציב את הנושא בראש סדר היום הבינלאומי.
רבים זוכרים את נאומו של נתניהו בשנת 2012 בפני עצרת האו"ם, אז הציג איור של פצצה איראנית וסימן בטוש אדום את "קו הסיום". היו שלעגו לסגנון, אחרים ביקרו את הפומביות - אך מבחינתו זו הייתה המחשה ברורה לאיום שהוא ראה כקיומי. בשנים שלאחר מכן שב לאותה במה והציג ממצאים מודיעיניים, לרבות חשיפת ארכיון הגרעין האיראני שהובא לישראל במבצע חשאי של המוסד.
הברית עם טראמפ והמעבר לשלב הצבאי
הצטרפותה של ארצות הברית למהלך התקפי גלוי נגד מתקני גרעין איראניים מסמנת שינוי עומק במדיניות האמריקנית באזור. אם בעבר ניסתה וושינגטון לאזן בין הרתעה לדיאלוג, הרי שהפעם היא בחרה לשתף פעולה באופן מלא במערכה שמטרתה המוצהרת היא שינוי מציאות אסטרטגית.
מפעל חיים או הימור היסטורי?
תומכיו של נתניהו רואים במלחמה הנוכחית את מימוש מפעל חייו - מהלך שנועד למנוע מאיראן גרעין בכל מחיר. לדבריהם, הנחישות ארוכת השנים, ההתעקשות המדינית וההשקעה בבניין הכוח הן שאפשרו את הרגע הזה.
מבקריו, מנגד, מזהירים מפני השלכות ארוכות טווח: תגובת נגד אזורית, הידרדרות למלחמה רחבה, ופגיעה ביציבות הכלכלית והביטחונית של ישראל. ההיסטוריה, כידוע, אינה נכתבת רק ב־96 שעות.
כך או כך, מלחמת "שאגת הארי" אינה רק עימות צבאי. היא מבחן היסטורי למנהיגות, לתפיסת עולם ארוכת שנים - ולשאלה האם נחישות מדינית מתמשכת יכולה לעצב את פני המזרח התיכון.