בינתיים קלעה אותנו הממשלה למלחמות האינסופיות באיראן, בחיזבאללה, בחמאס ובפרוגרס. ברמה האישית האיוולת המלחמתית הזו מאיימת להפיל טיל על ראשינו. מבחינתנו, כידוע ובצדק, הראש שלנו וחלקים נוספים הוא הדבר הכי חשוב בעולם.
בעוד טראמפ חוכך בדעתו מתי ואיך לסיים את המלחמה באיראן, הוא חטף בראשית השבוע את מהלומת חייו. לפני כמה שבועות הוא פתח בקטטה דיפלומטית אלימה, כולל איומים ועלבונות מול קנדה וראש ממשלתה מארק קרני. כשהסתבר לו שהוא יורה בעצמו, חזר בו טראמפ מכל איומיו, נכנע לכל אורך החזית ושיגר הצעת פיוס. בדיוק כמו שאתם קוראים.
כל מה שביקש טראמפ תמורת כניעתו היה לעגן מול קנדה הסכם אנרגיה שיחייב את קנדה לספק לארה"ב נפט במשך עשר שנים. ראש ממשלת קנדה קרני סירב, וגרם למהומה בממשל ובמפלגה הרפובליקנית. על הכוונת של קרני דחיקת טראמפ ומדיניותו לקיר המציאות.
כמה ימים לפני שהארי שאג (רמז: מבצע קרני שימש קאזוס בלי לפרוץ והמשך הסבב השני באיראן), הוא הכניע את טראמפ בסדרת מהלכים שהוציאו מנשיא ארה"ב שטף מצייץ של גידופים ואיומים. בימים האלה קרני תוקף את ארה"ב כלכלית, מדינית ואפילו ביטחונית. חוץ מלהפציץ פיזית את הבית הלבן, הוא עשה ועושה הכל כדי להקריס את ממשל טראמפ.
ב-16 בפברואר, לפני פרוץ האריה השואג (הזכויות למטרו גולדן מאייר), פרסמתי ב-X ובפייס את הפוסט המצ"ב כאזהרה מדוע טראמפ עשוי לפתוח במלחמה: "אזהרת התייחסות: כל ניסיון להבין את 'מדיניות' טראמפ בימים הקרובים ייכשל עקב הקריסה האישית, המדינית והפוליטית שלו מול ראש ממשלת קנדה מארק קרני. טראמפ ניסה להחתים את קרני על הסכם מכסים שיכפיף את הכלכלה הקנדית לטובת צורכי ארה"ב. קרני אמר 'לא' - וגיבש שורת צעדים שהקריסו את הדולר והכניסו את הרפובליקנים לפאניקה".
הכלכלנים בלחץ
לכאורה, תקרית דיפלומטית שראשיתה עלבון וסופה מי ישורנו. למעשה, אמבוש מתוכנן שהכין קרני עוד לפני שנכנס לחדר הסגלגל. בעוד טראמפ משתולל, הסתבר שקרני היה מוכן ברמה שהוכיחה שהנפגעת העיקרית היא ארה"ב, כלכלתה, יחסי החוץ שלה ואשכרה ביטחונה.
ככה? בעוד כלכלנים בממשל טראמפ נכנסים ללחץ אטומי, הודיע הצייצן מהבית הלבן שהוא מציע לפרובינציות הקנדיות בדרום המדינה להצטרף לארה"ב, וצייץ: "כל קנדי שמאוכזב ממדיניות ממשלתו ורוצה לעזוב את קנדה, יקבל אוטומטית אזרחות אמריקאית". קרני הגיב בפירוק הברית המשותפת לארה"ב, קנדה ומקסיקו - שהצטרפה למלחמה בטראמפ. במקביל גיבש קרני חזית אירופית וגלובלית, כולל האיחוד האירופי, לרבות צרפת, אוסטרליה, גרמניה, בריטניה ויפן.
ככה? טראמפ איים על קנדה בכוננות צבאית. קרני, מצידו, סגר את גישת ארה"ב לבסיסי המודיעין החשובים ביותר של ארה"ב במזרח קנדה, כך שהפך את התרעת המודיעין החשובה ביותר מול רוסיה ואיראן לעיוורת. בין לבין, חברת טויוטה דיווחה על משיכת 9 מיליארד דולר מבנקים אמריקאיים לקנדה, והשקעות שוודיות ואחרות דיווחו על מגמה דומה עקב חוסר יכולת לנהל עסקים עם מדינה הפכפכה. וכל הג'אז הזה קורה בשבועיים האחרונים, כשעיני העולם נשואות למלחמה באיראן.
איפון מדיני-צבאי
השבוע, בזמן שטראמפ הלם בממשיכי דרכו של חמנאי, הסתבר שקרני גיבש מולו חזית אחידה של מגוון מדינות. לא הצהרות או ציוצים או חתימות מופרכות על מכסים מופרעים - אלא אמבוש שהוכן לפני חודשים ברמה של אסטרטגיה כלכלית-מדינית סדורה, כולל שורת הסכמים חתומים שאמורים להכות בכלכלה האמריקאית באורח שבו האינפנטיל מהבית הלבן עשוי לקרוס. זה היה מופת של איפון מדיני-צבאי, כאשר קרני בנה גם שוק אלטרנטיבי ליצוא חומרים וסחורות חיוניות עבור ארה"ב - שכעת עושות את דרכן לבריטניה, יפן, צרפת, גרמניה, אוסטרליה, הסקנדינביות, ואפילו להודו וסין.
קרני מציע למדינות העולם התלויות בארה"ב מודל לשחרור מתלות ביטחונית, ואסביר: כשארה"ב מוכרת אמל"ח למדינות זרות, היא דורשת אישור שלה לכל פעילות צבאית ושומרת לעצמה שליטה מרחוק ברכיבים רגישים. אם מישהו בפנטגון יוריד את השלטר על אותם רכיבים, הוא משתק את המטוס וכלים נוספים. לא רק בישראל, אלא בכל מדינה שקנתה אמל"ח אמריקאי, וזה ממש לא סוד צבאי כי כולם יודעים.
קרני הלך על הסנטימנט של ריבונות לאומית אמיתית. ישראל סוטה מדרכו של קרני, כי אנחנו עבדים נרצעים שאוהבים את השוט הסמוי של האדון. נציגינו בכנסת מוחאים לו כפיים, כאילו לא מדובר ב-Loose Cannon מופרע ובלא להבין שהוא עושה בנו שימוש.
לכאורה מדובר באינטרסים משותפים, אך למעשה מדובר בשבשבת טראמפית. פעם משרתת את הימין, פעם את השמאל. בשני המקרים מדובר במדינת חסות כביכול ריבונית, שלמעשה כפופה לריבונו של עולם בסגנון הקואליציה ובהמתנה לקרני שלנו.