כן, אלה שלא הולכים לבית הספר, אבל בעתיד ילכו אליו עוד יותר בביטחון ויחיו במדינה שלנו - שתקועה בלוקיישן הכי מחורבן בעולם, מוקפת אויבים בשכונה המטורללת של המזרח התיכון - בביטחון.
נתניהו וטראמפ מבינים את מה שהאירופים והשמאל לא מבינים: לחזקים עושים כבוד ועושים איתם עסקים, את החלשים אוכלים. ככה זה בטבע. ככה זה בחיים. העולם שכל כך אוהב לשנוא אותנו, מביט בישראל בהערצה רבה על האומץ לשנות את גורלה ההישרדותי ולהכות באויביה. והברית עם טראמפ, האיש החזק בעולם, היא אירוע היסטורי בפני עצמו.
בלי חלום, בלי תקווה
הייתי בצפון השבוע, והשתכנעתי לצערי הרב מהתושבים שאנחנו בתקשורת לא מעבירים לכם את התחושות שם מספיק טוב. והנני כאן, להתחלת מקצה שיפורים חשוב. ראשי הרשויות מהצפון מגיעים אל המסך שלנו זועמים וצועקים. בשורה התחתונה הם מביעים את התסכול של התושבים שחשים שהמדינה נטשה אותם. זה בדיוק העניין, וראשי הרשויות הם עוד האנשים עם מצב הרוח הכי טוב שם באזור.
פגשתי תושבים מתוסכלים, שמרגישים שכפ"ץ של המדינה שהזניחה אותם. שסיפרו להם שיקבלו תקציבים לשיקום, אך בסופו של דבר אין פונקציונליות לשיקום הזה. דור מבוגר עם עיניים דומעות שמנסה לשמור את העסקים הקורסים, ודור צעיר שרק רוצה לצאת מהצפון ולעבור למרכז. ראשי הרשויות הם שמחזיקים על הכתפיים הצרות שלהם את המורל, שהוא ירוד ברמות ששום טלוויזיה לא תעביר. מהרחוב, עד לדוכן הפלאפל ולמרכז המסחרי.
כיתות הכוננות של הצפון, אלה שצריכות לספוג את האש ולהדוף חלילה גם מחבלים בידיים, מקבלות תקן של תומכי לחימה ולא של לוחמים. התסכול שם הוא גדול ובצדק. איזה טמטום, הם מסבירים, הלא הם על מדים - הם הקו הראשון - ומתייחסים אליהם כמו לג'ובניקים. מתוסכלים, אבל נלחמים.
בצפון מסבירים שהם 7 באוקטובר הבא. שיתייחסו אליהם רק אחרי שיישחטו. כמו שקרה לתושבי העוטף. לזעקה הזו מקבלי ההחלטות מוכרחים להישמע והם מסבירים שבשבועות הקרובים יהיו שינויים. אז זהו, שבצפון למודי הבטחות ואכזבות. עוד סבב ועוד סבב, וצעירים שנוטשים למרכז. קדימה, שממשלת ישראל שפיזרה עליהם המוני הבטחות - תוכיח.
כוססים ציפורניים וממתקים
בתוך קולות המלחמה והנפץ, יש ילדים מתוקים שהבאנו לחיים שחלמנו שיהיו תותים, שצריך לתווך להם את המצב. אז דור הניצחון שגדל לנו פה בתוך הזומים, המסכים, הממ"דים והמקלטים כבר יכול להסביר לנו טוב יותר מאיתנו מה קורה. ואז בין שידורי המלחמה המתגלגלים והמרתקים לרגעי כניעה אמהית לאישור אכילת ממתקים, קיבלתי וואטסאפ: יש תחרות פורים עירונית של מקלטים מתחפשים. תחרות! אני חולה על תחרות. סליחה, הילדים.
ויאללה, זה מגבש וכיף. על מה מתחרים לפסח?
התרעות פיקוד העורף