בשונה מהצהרות המנהיגים, המתכננים הצבאיים של המלחמה - הן בישראל והן בארצות הברית - מעולם לא קבעו את החלפת המשטר כיעד של המלחמה. היעד הזה לא היה ואיננו מטרה ריאלית של הפעולה הצבאית. תכלית המלחמה, כפי שנוסחה משני צידי האוקיינוס, היא: יצירת התנאים הצבאיים להפלת המשטר וצמצום האיום הנשקף מאיראן לישראל, לשכנותיה ולעולם כולו. בשני הצבאות תוכננה פעולה צבאית משותפת ומתמשכת, שתתנהל בשלוש מערכות, אשר לא בהכרח יושלמו כולן:
מה שמכונה "אדני המשטר" - מנגנוני הדיכוי שעליהם נשען משטר האייתוללות - נפגעו בצורה חלקית. ההערכה היא שבין 1,000 ל-2,000 מפקדים ובעלי תפקידים במשטר נהרגו. זו התחלה, אבל היא עדיין לא מספקת.
במערכה השנייה המטרה העיקרית תהיה להשמיד את יכולת התעשייה הצבאית האיראנית לכל אורכה של שרשרת הייצור, המחקר והפיתוח. מהמפעל שמייצר את הטילים ואת הדלק ועד למפעלים שחותכים את הפח ומייצרים את הברגים. באנלוגיה לישראל, הכוונה היא להשמיד לא רק את התעשייה האווירית, אלביט ורפאל של איראן, אלא גם את כל המפעלים הקטנים יותר ואת קבלני המשנה שלה. זה יעד שאפתני, ולכן הוקצו למערכה השנייה שבועיים, שעדיין לא בטוח שיתממשו.
במקביל, התוכניות הן להשמיד כל מה שנותר מתוכנית הגרעין של איראן. לאחר מלחמת איראן הראשונה נמנעה איראן מלהתניע מחדש את תוכנית הגרעין. היא פינתה את המתקנים שהותקפו מהציוד הפגוע ומההריסות. ישראל הופתעה לגלות שבתחילת השבוע נעשה ניסיון של האיראנים להתניע מחדש - והיא הצליחה לפגוע ולחסל את קבוצת המדענים שנפגשה למטרה זאת.
בשבועיים האלה ימשיכו שני הצבאות בפגיעה מתמדת באתרי משטר, במשמרות המהפכה, בביטחון הפנים, בבסיג' ובמיניסטריון המודיעין. צבא איראן, "הארטש", שמפקדו חוסל במכת הפתיחה, יישאר כרגע מחוץ לבנק המטרות בתקווה שיהווה חלופה למשטר הנוכחי. בו בזמן, לא תיפסק הפגיעה במשגרי הטילים הבליסטיים. עם תחילת המלחמה התברר כי לאיראן יותר משגרי טילים מכפי שהעריכו בתחילה, כמה מאות, ויותר ממחציתם כבר הושמדו. בתום השבועיים האלה אמורה היכולת של איראן להטריד אותנו ואת שכנותיה בטילים להיות מינימלית.
מה שעדיין לא ראינו הוא פגיעה בכלכלה האיראנית, שהנהנים העיקריים ממנה הם משמרות המהפכה. גורם זר, שהתגורר שנים ארוכות באיראן, תיאר באוזניי את משמרות המהפכה של 2026 כחבורה נהנתנית ותאבת בצע, רחוקה מאד מקנאות דתית ומהקפדה על אורחות האסלאם.
הם נהנים מאיכות חיים שרק מעטים מהאיראנים זוכים לה, ואם יפגעו בכיסם - הם עשויים להתגלות כפרגמטיים וגמישים מספיק לעסקה שתשאיר בידם את ליטרת הרווחים שהם גורפים. כל פגיעה בכלכלה האיראנית תפגע כמובן גם בעם ובשכבות החלשות, אבל אפשר לדמיין פגיעות סמליות בכלכלה שיסמנו למשמרות המהפכה מה הם עומדים להפסיד.
הפגיעה באיחוד האמירויות גם שיתקה נמלי אוויר וים מרכזיים לשרשרות האספקה של העולם כולו. הרבה רכיבים וסחורות מהמזרח עוברים דרך האמירויות, והפגיעה בשרשרות האספקה תביא במהרה לעליית מחירים לכל העולם המערבי.
עד כה ספגו האמריקאים אבידה של שישה לוחמים, אבל אם יימשכו האבידות - גם זה יהווה גורם לחץ שיקצר את הפתיל של טראמפ. לכן עכשיו זה זמן טוב להתחיל לתכנן איך ייראו קווי העצירה של המלחמה. הסבירות להפיכה באיראן בימי המלחמה נראית נמוכה מאוד. סביר יותר שנישאר עם משטר איראני מוחלש, דומה למשטר שהכרנו, ועם תקווה שמתישהו העם האיראני יקום נגדו.
לכן סבירות גבוהה יותר שהמלחמה תסתיים בהפסקת אש חד-צדדית של ישראל וארה"ב, בלי שאיראן תקבל עליה התחייבות כלשהי. במצב כזה, המשתנה הקריטי ביותר לעיצוב העתיד יהיה המשך הלחץ הכלכלי על איראן ומשטר סנקציות שיאיץ את שקיעת המשטר. נכון לעכשיו, המשתנה הקריטי שיקבע את אורכה של המלחמה הוא אורך הפתיל של טראמפ.
התרעות פיקוד העורף