נשים בכל העולם התמודדו עם תקרת הזכוכית - אותה תקרה שקופה שמאפשרת לראות את הדרג הבא, אך לא להגיע אליו. פעמים רבות נשים אפילו לא ניסו לפרוץ אותה, משום שהחברה לימדה אותן שהמסלול הזה אינו מיועד להן. רוב הנשים שניסו נפצעו או נשרטו בדרך. גם בישראל התקיימו תקרות זכוכית שונות. עבור נשים מזרחיות או נשים מהפריפריה, למשל, הדרך לאוניברסיטה או למרכזי הכוח הייתה מורכבת יותר מזו של נשים שגדלו במרכז הארץ ובמשפחות מבוססות.
במחקר שכתבתי לפני יותר מעשור הצעתי כי בישראל קיים גם חסם נוסף, עמוק יותר, שאותו כיניתי "תקרת הברזל". בישראל, יותר מאשר במדינות אחרות, המסלול אל מוקדי הכוח האזרחיים עובר דרך מערכת הביטחון. קצינים בכירים עוברים לפוליטיקה ולניהול בכיר במשק. השירות הצבאי, במיוחד במסלולי עילית, יוצר רשת של הון חברתי, קשרי אמון והיכרות שממשיכים אל הליבה האזרחית. כשבמשך עשרות שנים המסלול הזה היה כמעט כולו גברי, נוצר חסם מבני. נשים לא נכנסו למסלול שממנו צומחת הנהגה.
בעשור האחרון עלה אומנם הייצוג הנשי בכנסת, אבל בצמרת החברות הכלכליות השינוי איטי בהרבה. נשים רבות מקודמות לתפקידים חשובים, אך לעיתים נדירות אלה תפקידים שמהם טובים הסיכויים להגיע לכיסא המנכ"ל.
כאן נכנס גורם נוסף שמעצים את המבנה הזה: הקשר הצבאי-פוליטי-תעשייתי. המגזר הביטחוני בישראל, הכולל את צה"ל, מערכת הביטחון, התעשיות הביטחוניות וחברות טכנולוגיה לא מעטות, הוא אחד ממנועי הכלכלה הגדולים במדינה, כמעסיק וגם כצרכן. רבים ממנהליו הבכירים הם יוצאי מערכת הביטחון. הקשרים שהם יצרו בשירותם הצבאי ממשיכים להשפיע על הזדמנויות ניהוליות גם לאחר שחרורם מהשירות. זו אינה קונספירציה. זהו תוצר לוואי של היותנו "אומה במדים". הבעיה היא שהמסלול הזה כמעט כולו גברי.
בנקודה זו מתבררת המשמעות הרחבה של מה שמתרחש היום בצה"ל. הלוחמות, הטייסות והמפקדות של השנים האחרונות אינן רק סיפור של שוויון מגדרי. הנשים שנמצאות בקצה החוד המבצעי של המדינה סודקות את תקרת הברזל בצבא. השאלה היא אם נראה את הסדק הזה מגיע גם אל מרכזי הכוח של החברה האזרחית.
לצד הנחישות של אותן נשים מובילות ניצבת שאלה של מדיניות. הדיון הציבורי סביב גיוס חרדים לצה"ל מעלה סוגיה נוספת, שיש לה השלכות על נושא ההזדמנויות בצבא. חלק מהטיעונים המועלים נגד שירות חרדים נוגע לקושי שיש להם בשירות לצד נשים או תחת פיקודן. אם הרחבת גיוס החרדים תוביל להגבלת נוכחותן של נשים בתפקידי הדרכה, פיקוד ולחימה, הדבר עלול לצמצם את מסלולי הקידום שנפתחו בשנים האחרונות לנשים. לכן, לצד הערך הציבורי של שוויון בנטל, חשוב לשמר ולקיים את ערך השוויון בין המינים.
צה"ל שימש לאורך השנים כלי לניעות חברתית, במיוחד עבור גברים מהפריפריה ומקבוצות מודרות. הנשים שסדקו את תקרת הברזל בצבא מסוגלות לשנות גם את פניהם של מרכזי הכוח האזרחיים.
התרעות פיקוד העורף