4 מדינות, 4 הכרעות: המזרח התיכון מחשב מסלול מחדש | שגיב שטיינברג

כשאבק המלחמה יתפזר ונפסיק לרוץ לממ"דים, נתעורר למציאות שונה בתכלית | המזרח התיכון של ה-6 באוקטובר מת, ובמקומו נולד אזור שבו בריתות נבנות על אינטרסים קשיחים ועליונות טכנולוגית

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
מטוסי חיל האוויר (F-16) בדרך לאיראן
מטוסי חיל האוויר (F-16) בדרך לאיראן | צילום: דובר צה"ל
3
גלריה

כשאבק המלחמה יתפזר סופית ונפסיק לרוץ לממ"דים, נתעורר למציאות שונה בתכלית. גם אם לא כל מטרות המלחמה יושגו במלואן, דבר אחד כבר ברור לכל השחקנים באזור: המזרח התיכון של ה-6 באוקטובר מת. המאבקים בין המעצמות, יחסי הכוחות האזוריים והעימות ההיסטורי בין הציר השיעי לסוני - כולם עברו טלטלה שתעצב דורות קדימה.

אם נמריא לגובה של 50 אלף רגל ונביט בתמונה הגדולה, נגלה כי לפחות ארבע מדינות ניצבות כעת בפני רגע האמת שלהן. הן יצטרכו להחליט על עתידן ביום שאחרי, עתיד שבו הגב האיראני כבר אינו חסין כפי שהיה.

אבל באיראן לאחר חיסול עלי חמינאי
אבל באיראן לאחר חיסול עלי חמינאי | צילום: רויטרס

לבנון: סופו של עידן המדינה השבויה?

ישראל אינה מבקשת לשנות את הממשל בלבנון באמצעות "מגפיים על הקרקע", אלא ליצור את התנאים שיאפשרו לממשלה הנבחרת בביירות לפעול. זוהי הזדמנות שכנראה לא תשוב להחלשת חיזבאללה עד להוצאתו מהמשחק הפוליטי. הגב הכספי של איראן נסדק, ותשתית הסמים בסוריה נפגעה אנושות. לבנון צריכה לבחור, רגע לפני בחירות גורליות: האם היא חוזרת לזרועות המערב והריבונות, או שוקעת סופית לתהום של חידלון שיעי?

עיראק: שבירת הלפיתה הטוטאלית

תימן: "האחים הקטנים" מחכים לטעות

בינתיים, החות'ים בתימן מתבוננים בנעשה בחרדה. הם רואים את "האח הגדול" מלבנון נמעך, ומבינים שהסיוע מטהרן אינו מובטח עוד. מאז סיום הלחימה מול חמאס, החות'ים חווים לחץ גובר מצד כוחות הממשלה התימנית הלגיטימית וסופגים מכות כואבות.

מנגד, ערב הסעודית ממתינה בקוצר רוח לטעות חות'ית אחת. תקיפה פזיזה של המורדים תעניק לסעודים את הלגיטימציה להתנפל על ההזדמנות ולהשמיד את האיום מדרום אחת ולתמיד, בדיוק כפי שישראל עושה בצפון. בתימן מבינים היטב: כתב"ם אחד מיותר, והכל משתנה.

רג'פ טאיפ ארדואן
רג'פ טאיפ ארדואן | צילום: REUTERS/Umit Bektas

ההתפכחות: מהמפרץ ועד טורקיה

מדינות המפרץ חוות כעת מפח נפש עצום לאחר 47 שנות קונספציה. הן הבינו שאי אפשר להסתפק בבנייה לגובה ובייצוא גז תוך הדחקת הביטחון בעומק. הפחד המשתק מאיראן מתחלף ב"זעם ערבי" כלפי היוהרה הפרסית. הן מבינות שעידן התיירות והנדל"ן הבלתי מוגבל נסדק; במקום לבנות לגובה, הגיע הזמן לבנות ממ"דים ולחבור לגורם היחיד שמוכן להתעמת ישירות עם הרודן האיראני - ישראל.

השורה התחתונה: אינטרסים קשיחים במקום אוטופיה

במזרח התיכון, הכל הוא "אם". שום דבר אינו מובטח. חיזבאללה לא יתפרק מרצונו, והאחיזה האיראנית לא תתפוגג ללא מאבק עיקש. אנחנו לא בדרך למזרח תיכון של שלום אוטופי, אלא למזרח תיכון שונה - כזה שבו בבריתות נבנות על בסיס אינטרסים ביטחוניים קשיחים, עליונות טכנולוגית ומלחמה חסרת פשרות בנרקו-טרור. מגובה של 50 אלף רגל, המזרח התיכון נראה אחרת לגמרי. עכשיו זה הזמן להכריע.

תגיות:
חיזבאללה
/
איראן
/
לבנון
/
רג'פ טאיפ ארדואן
/
מבצע "שאגת הארי" באיראן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף