יחד עם זאת, שניידר טוענת כי מקרים כאלה עשויים להיות כחרב פיפיות: הם לא מוכיחים את התיאוריה במצבים פחות אידיאליים, אך כישלונם עלול להפריך את התיאוריה כולה. עבור ארה"ב, המשמעות היא שאם הדרך האמריקאית לא תצליח מול איראן – משטר חלש עם צבא בינוני – הסיכוי להצלחה מול יריב חזק יותר, כמו סין, כמעט ואינו קיים.
תורת הלחימה האמריקאית מתבססת על תקיפות ארוכות-טווח, מדויקות, ותליה בעליונות צבאית מוחלטת. ההנחה היא שטכנולוגיה יקרה וכוח אדם מיומן יכולים להביא לניצחון עם סיכון מוגבל לחיי אמריקאים. תקיפות ממוקדות על ההנהגה, בסיסים ויכולות צבאיות יכולות לגרום לשינויים במדיניות חוץ של האויב, לקריסת משטר או אפילו לכניעה, מבלי להיכנס לקרב קרקעי.
שניידר מסבירה שארה"ב החלה ליישם זאת במלחמת המפרץ הראשונה ותרגלה לאורך שנות ה‑90 – בקוסובו, מעל עיראק ובאפריקה ובחלקים אחרים של המזרח התיכון – תוך שימוש במזל"טים, מטוסים רדומים ופצצות מדויקות. אולם שני העשורים הבאים של לוחמה בכוחות גרילה בעיראק ואפגניסטן הראו את מגבלות השיטה: גם עם המל"טים והפצצות המדויקות, לא ניתן היה להחזיק שטח או לייצב אותו בלי כוחות קרקעיים המעורבים בקרבות קרובים.
הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה ב‑2022 חידדה את האתגר: הטכנולוגיות החדשות, כולל מל"טים ובינה מלאכותית, הציגו חזרה של מלחמות התשה ארוכות. כמה תוהים מדוע ארה"ב לא למדה במלואה את הלקחים מאוקראינה: מדוע לא הצטיידה במטענים זולים ומל"טים, עזבה את הפלטפורמות היקרות ותכננה קמפיינים תומכי מלחמות רב-שנתיות?
התשובה של שניידר היא שהאמונה האמריקאית בדרך שלה למלחמה היא עמוקה, עם הבנה ייחודית כיצד טכנולוגיות חדשות (מל"טים, בינה מלאכותית וכדומה) יכולות לתמוך בה.
עם זאת, שנייר מסייגת, כבר ניכרים פערים: ארה"ב תקפה בטעות בית ספר והרגה מעל 100 ילדים, שלושה מטוסי F‑15 הופלו על ידי אש כווייתית ידידותית, והממשל האמריקאי נותר עמום ביחס ליעדים אסטרטגיים, פריסת כוחות קרקעיים או לוחות זמנים. בנוסף, מלאי הטילים והפצצות האמריקאי מצטמצם לצד העלויות שעולות.
בצורה בה המבצע יסתיים – תשפיע על איראן והאזור, אך גם תקבע את עתיד הצבא האמריקאי. שניידר מבקשת לדמיין מצב שבו ארה"ב לא משיגה ניצחון מכריע ונכנסת למלחמה ארוכה, יקרה ומסובכת או למלחמת גרילה – במקרה כזה, כישלון השיטה האמריקאית יכריח את הצבא לבנות מחדש את הארסנל ולשנות את האסטרטגיה למלחמות בסגנון שדומה יותר לאוקראינה מאשר למלחמת המפרץ הראשונה.
התרעות פיקוד העורף