המלחמה המשתוללת באוקראינה מאז 2022 והמלחמה שפרצה עכשיו במזרח התיכון הוכיחו כי עשורים של ניסיונות להתאחד סביב ערכים ואינטרסים זהים לא הועילו. אירופה 2026 מתנהלת על פי הביטוי המקראי "באין חזון ייפרע עם" - יבשת מפולגת ומבולבלת, נטולת חזון ומנהיגות, שהולכת ומאבדת את מעט ההשפעה והרוולנטיות שעוד נותרו לה בזירה הבינלאומית.
בלבול דומה מאפיין את תגובת אירופה למלחמה באוקראינה. צרפת ואנגליה בחרו בקו מיליטנטי והזדרזו לסייע לאוקראינים בתחמושת ובציוד צבאי, בעוד שגרמניה ואיטליה הסתפקו בהצהרות נגד הפלישה הרוסית אבל נמנעו מסיוע צבאי ממשי מחשש לתגובה עוינת של הרוסים. לאחרונה שינתה גרמניה כיוון והחלה להזרים סיוע צבאי משמעותי לאוקראינה. במקביל היא החליטה על הגדלה דרמטית של הצבא הגרמני בתוך שלוש שנים.
לתהליך היחלשותו של האיחוד האירופי יש השלכות על ישראל. במישור הכלכלי, האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל. מאז אוקטובר 2023 חווינו קשיים הולכים וגוברים בסחר עם אירופה עקב תופעת החרם הכלכלי, וקשיים אלו צפויים להתרחב כעת. במישור המדיני יש היסטוריה ארוכה של עמדות אנטי־ישראליות מצד מדינות רבות באירופה. בשנתיים האחרונות נרשמה הידרדרות ביחסים עם אירלנד, ספרד, בלגיה, הולנד ומדינות אירופיות נוספות.
מה ניתן לעשות בנדון? ראשית, אסור לוותר על אירופה. למרות כל הקשיים, חייבים להמשיך "להפוך כל אבן" במאמץ לתחזק קשרים קיימים ולשקם יחסים שנפגעו. במקביל, יש לחפש אלטרנטיבות, בעיקר בכיוון מזרח. ההסכמים שנחתמו לאחרונה עם הודו פותחים בפנינו קשת רחבה של קשרי מסחר, אקדמיה, תיירות ועוד. פעילות דומה מול סינגפור, דרום קוריאה, יפן ומדינות אחרות באסיה יכולה לתת מענה חלקי לנזק הנובע משקיעתה של אירופה.
עם תום מלחמת העולם הראשונה אירופה הייתה חבוטה ומותשת. עתידה הכלכלי, החברתי והמדיני נראה עגום. אלא שאז קם פסיכופט כריזמטי, תפס את השלטון בגרמניה והוביל את אירופה ואת העולם לקטסטרופה חסרת תקדים. הבה נקווה שההיסטוריה לא תחזור על עצמה.