קיימת בישראל נטייה להניח שמה שחווינו בתקופה הנוכחית – הנכונות האמריקאית לצאת למלחמה נגד איראן, התיאום המודיעיני חסר התקדים והתמיכה המדינית הרחבה – הוא "הנורמה החדשה". ההנחה הזו אינה רק שגויה, היא מסוכנת. היחסים בין ארצות הברית לישראל מעולם לא היו סטטיים. לאורך ההיסטוריה הם תמיד נעו על מטוטלת חדה שבין שיתוף פעולה עמוק לבין מתיחות ומחלוקות.
ישראל נהנתה בשנים האחרונות מתמיכה רחבה בשתי המפלגות בארצות הברית, אבל היום עלינו להפנים שנשיאים אמריקאים בעתיד לא ייראו כמו דונלד טראמפ וגם לא כמו ג’ו ביידן בכל הנוגע לישראל. אם לא נתעורר לשינויים בפוליטיקה ובחברה האמריקאיות, ההשלכות עלולות להיות חמורות. זו כבר אינה שאלה תיאורטית אם הנשיא הבא יספק לישראל סיוע צבאי שנתי. השאלה היא האם הנשיא בכלל יסכים לשלוח חלקי חילוף למטוסי הקרב שלנו? בלי חלקי חילוף - אין חיל אוויר, ובלי חיל אוויר - אין יכולת להילחם.
סקר גאלופ שהתפרסם יומיים לפני המלחמה הראה שלראשונה זה שני עשורים, האמריקאים הביעו יותר סימפתיה לפלסטינים מאשר לישראל. רק שנה קודם נהנתה ישראל מיתרון ברור בעניין זה. וההשלכות הפוליטיות כבר ניכרות. ב־17 במרץ יתקיימו פריימריז במחוז התשיעי בשיקגו לבחירת המועמד הדמוקרטי לקונגרס, לאחר פרישתה של חברת הקונגרס הוותיקה, ג’אן שקובסקי. בשיקגו יש קהילה יהודית של כ־300 אלף איש, והמחוז הזה מיוצג על ידי חבר קונגרס יהודי מאז 1965. אף ששניים מהמועמדים המובילים הם יהודים, התחרות ביניהם אינה מי יותר פרו־ישראלי, אלא דווקא מי מביע ביקורת נוקבת יותר כלפי ישראל.
תופעה דומה רואים אצל מושל קליפורניה, גווין ניוסום, שנחשב למועמד מוביל לנשיאות ב־2028. בשבוע שעבר הוא תיאר את ישראל כמדינת אפרטהייד, והציע שארצות הברית תשקול מחדש את עצם הסיוע הצבאי לישראל.
תארו לעצמכם שבמלחמת חרבות ברזל ארצות הברית לא הייתה מסייעת לישראל ליירט טילים איראניים. דמיינו שאחרי 7 באוקטובר היא לא הייתה מאיצה את אספקת אמצעי הלחימה או מעבירה חבילת סיוע של 14 מיליארד דולר. וחשוב להבין: על אף מה שחלק מהפוליטיקאים אומרים, האתגר אינו בעיית הסברה, אלא התנגשות חזיתית בין המדיניות הישראלית לבין האינטרסים והערכים של בעלת בריתנו היחידה.
כשישראל נתפסת כמי שמערערת את יסודות שלטון החוק מבית ומנציחה את הקיפאון המדיני מחוץ, היא מחלישה את "ברית הערכים המשותפים" שהייתה עמוד השדרה של היחסים עם ארצות הברית במשך עשורים. ללא שינוי יסודי אנו עלולים לגלות שהתמיכה האמריקאית, שהצילה אותנו לא מעט בשנים האחרונות, הופכת ממשענת איתנה למחווה של רצון טוב – וזו כבר נתונה לחסדיה של פוליטיקה פנימית משתנה.
התרעות פיקוד העורף