כשיש ירידה, טראמפ דואג שתעלה מחדש. כשמחיר הנפט מזנק, טראמפ מקדיש שעות לנושא עד שיירד מחדש. בכל רגע נתון עוסקים אנשי הבית הלבן בשיקולי עלות-תועלת. כמה תעלה המלחמה וכמה כסף ייכנס לארנק מזכירות האוצר בוושינגטון אחריה.
הם טעו. הימים שעברו מעידים על כך שטראמפ מחויב למלחמה לא פחות ממה שישראל מחויבת לה. שהשכנוע הפנימי שלו שהיא מחויבת המציאות בסיסי ועמוק. שאלת המחיר הכלכלי בדרך כלל נידונה במלחמות ישראל בשולי השוליים. עיקר העיסוק הוא בהתקדמות המלחמות, מטרתן, הצדקתן, מחיר הדמים, וכמובן מצב העורף ויכולת הספיגה שלו.
אלא שבארה"ב, שם רובן ככולן של המלחמות מתנהלות מעבר לים, הנושא הכלכלי קריטי. כשטראמפ אמר השבוע שהמלחמה קרובה להשגת יעדיה בתוך ימים, הבורסה האמריקאית קפצה. כשהוא הכריז שחיל הים האיראני, לרבות מטמיני מוקשים במצרי הורמוז, הושמדו – מחירי הנפט צנחו.
אז האם טראמפ אומר דברים, לעיתים סותרים, כדי לבלבל את האויב ולדאוג במקביל לכלכלה? ייתכן מאוד שכן. ועוד הרבה יותר מזה: שאלת הצדקת המלחמה מרחפת בווליום גבוה מאוד בתקשורת ובפוליטיקה האמריקאית. כל הנבחרים הדמוקרטים, בסנאט ובקונגרס, מתנגדים למלחמה – בעיקר כי הם מתנגדים לטראמפ. וכך גם רוב רובה של התקשורת. גם היא מתנגדת לטראמפ. בינתיים הצליח הנשיא האמריקאי להעלות את התמיכה בקרב כלל הציבור מ-25% ביומיים הראשונים, ל-45% השבוע בסקרי דעת הקהל. בקרב תומכי המפלגה הרפובליקנית עלתה התמיכה לכ-80%.
וזה לא רק זה. חלק מהמסרים של טראמפ מכוונים ישירות לראשי המשטר באיראן במסגרת הלוחמה הפסיכולוגית המלווה את המתקפה הצבאית, וחלק בכלל מכוונים לעם האיראני, שאמור ליטול את המושכות ביום שאחרי נחיתת המטוסים בשלום בבסיסם. אבל רוב הפרשנים באולפנים בישראל מעדיפים לקחת הכל רק לכיוון אחד. טראמפ נוטש. נתניהו מפסיד. זהו.
מתי הבחירות?
את הבחירה שלו אם לתמוך בחוק או לא כבר עשה. היה זה כאשר התייצב, כבר בכמה נאומים בכנסת, והודיע שמדובר בחוק היסטורי שישנה את המציאות. בין שהתכוון לכך ובין שלא – התמיכה בחוק כבר יצאה מפיו. ואת הנעשה, הוא יודע, אין להשיב, גם אם החוק לא יעבור.
היריבים הפוליטיים, במקום להאשים אותו בבחירות שהעביר את החוק, יאשימו אותו בכך שהוא מתכוון להעביר אותו בקדנציה הבאה אם ינצח. זה לא מסר פחות חריף ואולי אפילו מזיק בהרבה. נתניהו לא יוכל עוד להתנער מהחוק ולטעון שלא העביר אותו כי לא נכנע לחרדים. הוא והחוק חד הם.
מכאן ההערכה שבמקרה שהכנסת תחזור לכנס קיץ, אחרי חופשת פסח והימים הלאומיים - בסבירות גבוהה יחזור גם החוק. לחרדים אומנם אין שוט מול נתניהו, כי מרגע שהתקציב יעבור בשבועות הקרובים, והוא כנראה יעבור, האדם היחיד שיוכל לקבוע את מועד הבחירות הוא ראש הממשלה, אבל הם כנראה לא יצטרכו שוט כזה, או איום מסוג כלשהו.
לחציו של נתניהו ואנשיו על הסיעות החרדיות לרדת לפי שעה מחוק הגיוס החלו ימים בודדים בתוך המערכה שנפתחה בשבת לפני שבועיים. בש"ס ובדגל התורה ביקשו זמן לחשוב. אם המלחמה תימשך כמה ימים, או 12 יום כמו הקודמת, אפשר יהיה לחזור לחקיקה עוד במושב הזה. אלא שהימים העוקבים הבהירו את התמונה גם להם. הראשונים להפנים היו ש"ס. כבר בשבוע שעבר הבינו שחוק הגיוס, לפחות במושב הזה, כבר לא יהיה. אין לו היתכנות במצב הנוכחי. דגל התורה עוד ניסו להתעקש, אולם התעקשותם נמשכה כמה ימים עד שגוועה גם היא.
הדבר הגרוע ביותר לציבור החרדי הוא להגיע לקלפי כשהציבור משוסע והמעצרים נגד בחורי הישיבה נמשכים, ועימם העימותים מול השוטרים וקרבות בין הרבנים. נתניהו תלוי בחרדים. והוא מבין שהאקלים שם ישפיע גם על סיכוייו שלו.
נוסף לכל אלו ירוויח נתניהו כנס נוסף של הכנסת, כנס קיץ, שבו יוכל להעביר כמה דברים קריטיים עבורו - ובראשם חוק ועדת חקירה לאומית. כמו גם שני חוקים בתחום המשפטי שנמצאים חזק בצנרת החקיקה: חוק פיצול היועמ"ש וחוק מח"ש. הישגים אלה קריטיים להמשך קמפיין הליכוד, שצפוי להיות אנטי מערכת המשפט.
נתניהו יכול לנסות ללכת בין לבין – כלומר לא לציית לבג"ץ, אבל להודיע על הקדמת הבחירות במקביל. במקרה כזה, הוא יודע, מי שיגרוף את הקופה הוא בן גביר עצמו. האירוע הזה, יחד עם קמפיין מדויק מצידו של השר לביטחון לאומי, יכול להזניק אותו הרבה מעבר למספר המנדטים שחוזים לו הסקרים. השאלה היא אם נתניהו יהיה מוכן לכך. מצד אחד אלה מנדטים שנשארים בתוך הבית, במחנה שתומך בו לראשות הממשלה. מצד שני, כמעט כל מנדט שבן גביר מרוויח, מגיע על חשבון הליכוד.
אולי חורב יעזור?
באותה חוות דעת של קוטיק נאמר כי בהרב מיארה עצמה עדיין בניגוד עניינים בפרשה. אלא שלמרות זאת עסקה היועמ"שית בתיק, כולל פגישות ושיחות עם הנוגעים בדבר. בימים הקרובים תוגש עתירה לבג"ץ בעניין, וכן תלונה במשטרה, בדרישה לחקור אותה בעבירות מרמה והפרת אמונים.
הכדור, אם כן, יחזור לידיו של המפכ"ל, שכבר הראה בעבר שממש לא בא לו, בלשון המעטה, לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה. יחד עם זאת, אם יחליט הפעם לא לגלגל אותו שוב, אלא להעביר את הבדיקה באותה תלונה לגורם חקירתי שאינו ראש אח"ם בועז בלט, עשוי התיק להיפתח מחדש. זהו סיכוי נמוך, אבל קיים במידה מסוימת.
ויש לנתניהו גם שיקולים נגד קיום הבחירות במועדן: מריחת זמן שעשויה להתגלות כמיותרת והרסנית, והסמיכות לאירועי יום הזיכרון של 7 באוקטובר. נכון לעכשיו אלה שיקולים שראש הממשלה יבחר לבלוע. היתרונות גוברים על החסרונות.
בתווך נמצא חוק הגיוס. הלחץ על נתניהו בתוך מפלגתו לוותר לגמרי על החוק - הוא עצום. ראש הממשלה עוד לא שם. אבל עשוי להסיק כמוהם בהמשך. ויתור על החוק יגרור ויתור על כנס הקיץ והקדמת הבחירות לתחילת ספטמבר. סביר להניח שראש הממשלה לא יבקש להחזיק את החבל בשני קצותיו. גם להשאיר את הכנסת פעילה, וגם להוריד את חוק הגיוס מסדר היום. או ששניהם כן, או ששניהם לא.
ויש יתרון נוסף מבחינת נתניהו לדחיית מועד הבחירות עד כמה שניתן. הגוש שלו, גוש הימין-חרדים, לא מאורגן לבחירות. חשש כבד שהציונות הדתית לא תוכל לעבור בכוחות עצמה את אחוז החסימה, וכל מאמציו להכניס לשם את עופר וינטר או להביא לאיחוד בינה לבין מפלגתו של בן גביר, עלו בינתיים בתוהו. אם ירוויח זמן, אולי יצליח לצוץ איזה פתרון שיביא את הגוש שלו מוכן יותר ליום הבוחר.
אבל הצרה האמיתית היא לא רק הירידה של בנט 2026, אלא התחזקותו של איזנקוט. בסקר מעריב לפני 4 חודשים בדיוק, 13 בנובמבר, קיבל איזנקוט 9 מנדטים, כשלאחרונה הוא משייט עם 13-14 מנדטים. אם תימשך המגמה, איזנקוט עשוי בהמשך לעלות על בנט. איחוד בין השניים כשבנט בראש יירד לחלוטין מהפרק.
התרעות פיקוד העורף