אבל גם לאמריקאים יש תוכנית חלופית, ועל פי גורמים ישראליים יסתפקו בצבא ארה"ב, להבדיל מהנשיא, במציאות שבה איראן תהפוך לסוג של סוריה - מדינה ללא חילות אוויר וים, עם צבא הרוס ותשתיות ייצור שהושמדו, ובעיקר עם תוכנית גרעין שנלקחה שנים לאחור. בהחלט ייתכן כי בשלב מסוים וקרוב נצטרך להתפצל, בחברות ובידידות גדולה, לנטוש את איראן ולהתפנות יותר לזירה שמצפון.
התשובה היא זו: המודיעין הישראלי למד שמאז עם כלביא האיראנים לא ויתרו על פרויקט הגרעין, פעלו בקצב מואץ מאוד לשיקום היכולות בתחום הגרעין והטילים, ואף עמדו עד סוף 2026 לטמון חלק מהן עמוק באדמה, באופן שהיה מאתגר את צה"ל ביכולת ההשמדה. המאיץ השני היה "חלון ההזדמנויות" עם ארה"ב, השותפות, ההסכמה והפוטנציאל לשיתוף פעולה חסר תקדים, ממש כתף אל כתף בחמ"לים משותפים.
מה שכן קרה הוא שביזו והשפילו פה את החקלאים ואת הרפתנים ואת משרתי המילואים ללא כל צורך. והכל תוך כדי ובחסות מלחמה קשה, ארוכה ותובענית, ובשבוע שבו ירדן מודיעה שלא תייצא מלפפונים ועגבניות לישראל. ואנחנו לא למדנו כלום, לא בחקלאות ובביטחון המזון, לא בתעופה ולא בספנות.
אם לא נתכנן ונכוון ביוזמתנו, המדינות הללו - ללא האיום האיראני - יכולות לדחוף את ארה"ב ואותנו לכיוונים שאנחנו לא ששים אליהם, כמו מדינה פלסטינית ועוד. ולכן הדיון ב"יום שאחרי" איננו מילה גסה, אלא ציווי לאומי חיוני.
ובינתיים אנחנו, כל אחת ואחד מאיתנו, נדרשים לפקוח עין מטה, מעלה ולצדדים, ולוודא שאין בקרבתנו אדם קשיש, ערירי, מוגבל או אחר שזקוק לעזרה. שנהיה טובים וראויים. שבת שלום.
התרעות פיקוד העורף