לפני שבוע אמרו לנו שהכורדים עומדים לפלוש לאיראן. חיל האוויר אפילו תקף בגבול בין עיראק לאיראן, אבל עדיין לא ראינו כורדי אחד שחצה את הגבול. נראה שלא ה-CIA ולא המוסד הכינו את התשתית הנדרשת להפלת המשטר.
בצה"ל הבינו שהיעד של חילופי משטר הוא יותר משאלת לב מאשר מטרה ריאלית. לכן נוסף על שלוש המערכות של המלחמה שהוכנו עם האמריקאים, מתחילים בישראל לתכנן את המערכה הרביעית - המערכה שאחרי המלחמה. יש מאמץ ישראלי לרתום את האמריקאים למצור מתמשך על איראן - בים, באוויר וביבשה. המטרה תהיה לחנוק את המשטר האיראני גם אחרי הפסקת האש ולהביא לקריסתו.
בינתיים צה"ל פועל באיראן כאילו כל דקה יכולים לשרוק לו לסיום. חיל האוויר סוחט את המשאבים שלו - החומריים והאנושיים - כדי להשמיד מקסימום מטרות לפני שהכל ייעצר. בין שתיים לשלוש רכבות אוויריות של יותר ממאה מטוסים יוצאות מדי יום לאיראן, בקצב שיכול להדאיג מבחינת ההשפעה הפיזית והמנטלית על האנשים הנפלאים שבקוקפיט.
אגף המודיעין הגדיר שלוש קטגוריות של מטרות: הכרחיות, חיוניות וחשובות. אלה מטרות מכמה משפחות: הגנה אווירית, טילי קרקע-קרקע והמערכת שתומכת ומייצרת אותם, הנהגה צבאית ומדינית, סמלי שלטון וכוחות הדיכוי של המשטר. מקרב המטרות ההכרחיות הושמדו כבר כ-80%, אבל כאמור המשטר עדיין מתפקד, גם אם חבול.
ומעל לכל מרחף סימן השאלה הגדול של המלחמה: מה רוצה טראמפ להשיג? ובאיזה קו הוא יחליט לעצור? אפשר להעניק לנשיא האמריקאי החריג הזה, השונה מכל קודמיו, הרבה תוארי גנאי, אבל בדבר אחד אי אפשר לחשוד בו: הוא לא טיפש, ויש לו ראייה רחבה.
כשמחברים בקו את שלושת המהלכים המשמעותיים שעשה במדיניות החוץ שלו מאז נכנס לתפקיד - ונצואלה, גרינלנד ואיראן - מקבלים מכנה משותף אחד: נפט. טראמפ רוצה שליטה על מקסימום נפט והשפעה על מחירו, ונראה שבלוח השחמט שלו סין היא המלך היריב. איראן היא רק פרש או צריח. לא בטוח שמעניין אותו הגרעין באיראן או מספר הטילים שלהם.
כנשיא שיודע שהוא לא צריך להתמודד שוב בבחירות, הוא מתמקד במורשת שלו. כידוע, סין חומדת את טאיוואן, אי חסר חשיבות גיאוגרפית אבל בעל חשיבות דרמטית לעתיד העולם. טאיוואן היא היצרנית של 60% מהשבבים בעולם ו-90% מהשבבים המתקדמים. מי שישלוט בה - יאחז במשאב החשוב ביותר ל-AI. ומי שישלוט ב-AI - ישלוט בעולם.
אבל המשטר באיראן, גם אחרי שבועיים של מלחמה, לא נראה כמי שמוכן לקבל הסכמים עם ארה"ב. בראשו עומד (נכון להיום) אדם שישראל חיסלה את אביו, אמו, אשתו ובנו. בחירתו של מוג'תבא חמנאי למנהיג העליון לא הייתה פה אחד. היא שנויה במחלוקת גם בקרב אנשי המשטר, לא כל שכן בקרב העם האיראני. אבל נכון לשעת כתיבת שורות אלה, איראן מונהגת בידי אדם שיש לו משאלת נקמה.
לכן ספק אם המלחמה תסתיים בהסכם עם איראן, וסביר יותר שתסתיים בהפסקת אש חד-צדדית, של ישראל וארה"ב, עם הכרזת תנאים לשימור הפסקת האש. כמו באיראן, גם אצלנו, המטרה העליונה והלא מוצהרת של המלחמה היא שימור המשטר. אבל במערכה הזאת אנחנו העכבר על גב הפיל, ולא אנחנו קובעים את הקצב ואת נקודת הסיום.
התרעות פיקוד העורף