ביוני, החלו כאבי שיניים טורדניים. הלכנו למוקד חירום, עשו לנו סתימת חירום זמנית. ועכשיו? עכשיו זה הטיפול שורש. השאלה היא אם טיפול השורש הזה יחזיק מעמד ואם כן, לכמה זמן. על השאלה הזו, קשה לענות. לא לכל שאלה יש תשובה נחרצת.
טרם המלחמה חולק הבנק הזה לשלוש קבוצות: המטרות ההכרחיות, שאסור לסיים את המלחמה בלי השמדתן, המטרות החיוניות והמטרות החשובות. אם אני מבין נכון, רוב המטרות ההכרחיות כבר הותקפו. בשתי הקבוצות האחרות נותרו עוד מטרות. התעשייה הצבאית האיראנית היא אירוע עצום, בממדים מעבר לכל דמיון. לוקח זמן לפגוע בכל זה, אבל הקצב מהיר מאוד והתוצאות טובות.
מבחינת הפעילות שלנו, בתוך מה שמוגדר כ"ימים", אפשר להגיע למיצוי רוב המטרות. מתי נחצה את קו פרשת המים שלא יאפשר התאוששות מהירה? זה תלוי גם באמריקאים, במה שהם יעשו בינתיים, ועד מתי. אם לצה"ל וחיל האוויר ישנן גם אפשרויות המוטוריקה העדינה בפעולה באיראן, הרי שהאמריקאים הם האגרוף.
כל הזמן הזה, צריך להמשיך לתחזק את העליונות האווירית מעל איראן. היא לא מובנת מאליה. האיראנים לא מרימים ידיים. הם נלחמים, מפיקים לקחים, מנסים לשגר טילי קרקע־אוויר לעבר מטוסינו, מנסים לשבש, מנסים להמשיך לשגר טילים לכל עבר, ומדי פעם מצליחים. המשימה סיזיפית אבל בניגוד לסיזיפוס, לנו יש סיכוי לעמוד מתישהו על ראש הגבעה ולהירגע. בינתיים, אפשר להתגאות במה שהושג עד כה.
הרשימה הזו אינסופית, אבל המלחמה נמשכת. השאיפה של לא מעט משכנינו להרוג אותנו לא משתנה, והדרך היחידה לחתור לריבועו של מעגל הקסמים היא לנסות, מפעם לפעם, לסיים את מעגל הדמים בהסכם.
התרעות פיקוד העורף