מאז ומתמיד הציג טראמפ את מדיניותו כלפי איראן כמדיניות של "לחץ מקסימלי". עוד לפני פרוץ העימות הצבאי הנוכחי, הוא הציב במסגרת הערוצים שנוהלו שלושה יעדים מרכזיים: חיסול היכולת הגרעינית של איראן, פגיעה קשה ביכולת הבליסטית שלה ופירוק מערך הפרוקסי האזורי שהיא בנתה לאורך שנים. עבורו, שלושת היעדים הללו לא היו רק דרישות ביטחוניות, אלא גם עמודי תווך של נרטיב פוליטי.
במקביל, אם התקיפות העוצמתיות של צה"ל וצבא ארצות הברית יצליחו להשמיד לגמרי את תוכנית הגרעין של איראן, כולל את העברת האורניום המועשר לגורם שלישי, ולהחליש את יכולותיה הבליסטיות - טראמפ יוכל להכריז שהשיג את שלושת היעדים שהציב בתחילת הדרך. המשמעות הפוליטית ברורה: במקום מלחמה ארוכה להחלפת המשטר באיראן, תרחיש שאמריקאים רבים חוששים מפניו, תתקבל תמונת ניצחון שמאפשרת לסיים את הפרק הצבאי. בתמונה זו אין נסיגה מהבוץ האיראני, אלא יציאה שנראית כהצלחה.
התרעות פיקוד העורף