ממוסקבה לטקסס: הטלטלה במשק האנרגיה העולמי משנה גם את מדיניות הודו | יוסף רוזן

כשמיצר הורמוז הפך לאזור סכסוך ו-20 מיליון חביות ביום נמצאו בסיכון, הודו, המייבאת מעל 85 אחוז מצרכי הנפט שלה וצפויה להגיע ל-6.6 מיליון חביות ביום ב-2030, הבינה שגיוון אנרגטי הוא לא אופציה. הוא הכרח

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי
ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי | צילום: צילום מסך לע"מ
2
גלריה

בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022, הפכה הודו ללקוחת הנפט המשמעותית ביותר של מוסקבה: עד סוף 2023 היווה הנפט הרוסי כ-30 אחוז מכלל יבוא הנפט ההודי. אך בינואר 2026 ירד נתח זה ל-19.4 אחוז בלבד. יתרה מכך, רילאיינס, המפעילה את בית הזיקוק הפרטי הגדול בעולם, לא רכשה אף חבית נפט רוסית אחת בינואר 2026. החברה שפעם הגדירה את קשר האנרגיה של הודו מול רוסיה, נטשה נתיב זה בשקט. במקביל, יבוא הנפט ההודי מארה"ב עלה ב-31 אחוז על בסיס שנתי עד דצמבר 2025. עסקת בית הזיקוק היא החותמת לקשר המתהדק עם ארה"ב.

דונלד טראמפ
דונלד טראמפ | צילום: רויטרס

הנרטיב שאפיין את יחסי הודו-ארה"ב לאורך שנת 2025 סיפר על מלחמת סחר: מכסים אמריקאיים, רטוריקה הודית לוחמנית, ואווירה דיפלומטית צוננת. אנליסטים דיברו על משבר ביחסים. אך כפי שטענתי לאורך השנה האחרונה, הכיוון האסטרטגי מעולם לא השתנה. גם בשיא המשבר, מזקקי הנפט ההודיים הפחיתו בשקט רכישות רוסיות. רילאיינס ביצעה סקרי היתכנות לעיבוד פצלי שמן מאגן הפרמיאן. ONGC גיוונה השקעות לעבר המערב. הרעש הציבורי היה מסך עשן להתקרבות אסטרטגית בין ארה"ב והודו. ב-2 בפברואר 2026 הוכרז על הסכם הסחר, המכסים בוטלו, ו"המשבר" הסתיים. לא בפריצת דרך דיפלומטית, אלא בהבנות סחר שהושגו בשקט מאחורי הקלעים לאורך שנה שלמה.

כשהמלחמה נגד איראן שיבשה שרשראות אספקה של משאבי אנרגיה מהמזרח התיכון, ארה"ב נרתמה לסייע. ב-5 במרץ 2026 הנפיק משרד האוצר פטור של 30 יום שאפשר להודו להמשיך ביבוא נפט רוסי. שר האוצר בסנט הסביר: "כדי להקל על הפער הזמני בהיצע הנפט העולמי, נתנו להודו רשות לקבל את הנפט הרוסי". אותה ממשלה שהטילה מכסים כעונש נגד הודו, עמדה לצדה ברגע משבר פוטנציאלי.

צעד זה מעיד על שינוי כיוון בגישה האמריקנית כלפי הודו. לא עוד התייחסות להודו כאל לקוח, משקיע או בסיס ייצור, אלא כאל שותפה אמיתית. מדובר בצעד בונה אמון משמעותי מאד עבור הודו, ומצביע על כך שארה"ב בוחרת בביסוס שותפות ארוכת טווח עם הודו על פני התעקשות על אינטרסים בטווח הקצר.

שותפות זו בולטת ברבדים נוספים של קשרי המסחר בין ארה"ב לבין הודו: מתקן השבבים ATMP של מיקרון בגוג'ראט בשווי 2.71 מיליארד דולר (2023), מפעל השבבים לביטחון לאומי Shakti (המוערך רק ב-500 מיליון דולר, אך בעל חשיבות אסטרטגית), ופיתוח תשתיות הענן של מיקרוסופט ואמזון בשווי 16.4 מיליארד דולר. אלה מהווים עמודי תווך לא רק בהקשר הבילטרלי אלא גם בהקשר לשרשראות אספקה גלובליות המנותקות מרוסיה וסין. בהקשר זה, בראונסוויל, טקסס הוא עמוד האנרגיה.

עמוד התווך האנרגטי - 1.2 מיליארד חביות לאורך עשרים שנה- צפוי לשרוד כל שינוי שלטוני ומהמורות ביחסים הבילטרליים. אין הדבר אומר כי הודו הופכת לבעלת ברית פורמלית של ארה"ב, עצמאותה המדינית כמעצמה גלובלית נשמרת, אך בתחום האנרגיה, הקריטי ביותר לנתיב הפיתוח שלה, היא מתחברת כשחקנית מפתח לשרשרת אספקה אמריקאית, בדומה לשילובה של הודו ב-Pax Silica.

תגיות:
רוסיה
/
הודו
/
דונלד טראמפ
/
ארה"ב
/
המלחמה עם איראן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף