במוצאי שבת, שעות בודדות אחרי שנפתחה המערכה, אחרי שעות רבות של שהייה בממ״ד אני מגלה שצירפו אותי להמון קבוצות וואטסאפ חדשות. הסתכלתי על הטלפון המואר וחשבתי שעוד קבוצות וואטספ הן הדבר האחרון שאני צריכה. אבל כשהבנתי שבני ובנות נוער, חניכי תנועת הנוער העובד והלומד, פותחים קבוצות בשם "התנדבות שאגת הארי" עוד לפני שיש בכלל מקומות התנדבות, בכל זאת התמלא האוויר בריאות.
כבר שבע שנים שאין שגרה לילדים ולבני הנוער שגדלים במדינת ישראל. על תופעות הלוואי של השנים הללו כבר כתבו ועוד יכתבו רבות. אבל, לצד הקושי אפשר לראות גם תופעה יוצאת דופן: בני נוער שלומדים לזהות צורך ולפעול. וכך, כבר במוצאי שבת אחרי יום רצוף אזעקות, החלו להיפתח קבוצות ולהגיע הודעות. רכזים, מדריכים וחניכים שאלו כמעט את אותה שאלה: איפה צריך אותנו? איך אפשר לעזור?
בתיאום עם הרשויות המקומיות, בתי החולים, משרד החינוך ופיקוד העורף נפתחו עשרות שמרטפיות לילדי עובדים חיוניים, מענה מיידי לאלפי ילדים שהוריהם נאלצים לעבוד בזמן שאין מסגרות. בכל מלון שאליו מגיעות משפחות שנאלצו להתפנות מבתיהן, תנועות הנוער הן הראשונות להגיע. הלובי מתמלא בחולצות כחולות, במשחקים, בחיבוק ובחיוך, רגעים קטנים של שגרה בתוך מציאות מטלטלת.
בפועל קורה ההפך: ועדת הכספים המתכנסת היום, דנה בתקציב הכולל קיצוץ של כ־60% בבסיס התקציב של תנועות הנוער ושנת השירות ביחס לשנה שעברה. יש משהו כמעט אבסורדי בפער הזה. תוך כדי היערכות לפעילות לילדי קו העימות בצפון, להכנת מפעלי פסח ולמחנות הקיץ, ותוך הפעלת מאות מוקדי התנדבות ברחבי הארץ, תנועות הנוער מבינות כי ייתכן שייאלצו לבטל פעילויות חוץ, לסגור סניפים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ולקצץ במספר מתנדבי שנת השירות.
אותם צעירים שבימים אלה פרושים בכל רחבי המדינה ופועלים באינספור יוזמות התנדבות. ביד אחד המדינה שולחת למשימות וביד השנייה מקצצת תקציב את המתנדבים. מצד אחד מדינת ישראל נהנית מדור צעיר שמוכן לקחת אחריות, להתנדב ולהוביל ברגעים קשים. מצד שני, היא מקצצת בתקציב של המסגרות החינוכיות שמגדלות את הדור הזה. אם אנחנו רוצים דור צעיר שמוכן להתייצב למען החברה הישראלית גם ברגעי משבר, אנחנו צריכים להשקיע במקום שבו האחריות הזו נבנית. הדור הצעיר שוב ושוב מוכיח שהוא לוקח אחריות. עכשיו תורנו, המבוגרים, לקחת אחריות עליו.
התרעות פיקוד העורף