בארה"ב ובישראל מציאות שונה, אך דומה בכמה היבטים | זלמן שובל

האם מלחמת "שאגת הארי" תזניק את הכלכלה הישראלית צעד נוסף קדימה? על פי הנתונים של בנק ישראל, מלחמות אומנם גרמו בעבר לשחיקה קצרת מועד בצמיחה, אך בהמשך הגיעה התאוששות חדה. מומחי בורסה סבורים שגם אחרי המלחמה הנוכחית שיעורי הצמיחה יעלו.

בארצות הברית, מלחמת העולם השנייה עצרה את ההידרדרות המשקית והעמידה את כלכלת המדינה על בסיס איתן וצומח מאי פעם. הגורם העיקרי, לדעת רוב המומחים, היה ההשקעות העצומות בתעשיות הביטחוניות מכל הסוגים, כולל ייצור מטוסים ואוניות והיצע מקומות העבודה החדשים כתוצאה מכך. התפתחות נוספת הייתה הצבת ארצות הברית בקדמת החדשנות הטכנולוגית והמדעית לעשרות שנים. למעשה, המלחמה שמה קץ לשפל הגדול ששרר בארצות הברית מאז 1929. יש אומנם מי שטוענים שההתאוששות התחילה קודם לכן, אך קשה להתווכח עם הנתונים.

ארצות הברית הכריזה בעקבות המלחמה על תוכנית מרשל לשיקום אירופה והשקיעה בה מיליארדי דולרים. כמעט כל המדינות במערב אירופה נפגעו קשות מהמלחמה שארכה שש שנים, אף לא אחת מהן יותר מגרמניה עצמה, שגרמה לה. אך גרמניה הייתה גם הראשונה שהשתקמה והפכה לגורם כלכלי מתפקד ומצליח, לעומת בריטניה, אחת המנצחות. הבריטים השליכו את ממשלת האחדות בראשות ווינסטון צ'רצ'יל לצידי הכביש ובחרו בממשלת שמאל של הלייבור הסוציאליסטי, שהרסה את יסודות המשק החופשי והחזירה את בריטניה שנים ארוכות לאחור. יש מה ללמוד מזה.

ברור שבארצות הברית ובישראל קיימות כלכלות שונות ומציאויות פוליטית וגיאו־פוליטית שונות. אך ישנם קווי דמיון בכמה מההיבטים – הקדמה הטכנולוגית, העמקת הייצור הביטחוני והאצת ההשקעות במשק. יש גם לזכור שישראל נכנסה למלחמה במצב כלכלי טוב ברובו: על אף הגידול בהוצאות הביטחון, הגירעון בתקציב המדינה התכווץ בחודש פברואר ל־4.7% מהתוצר במשק, לעומת 4.9% בינואר. הרקע לכך היה הגידול בהכנסות המדינה ממיסים לצד ירידה בהוצאה על שאר פעילויות הממשלה.

אחד הנעלמים בניתוח הסיכויים הכלכליים נמצא בתחום הגיאו־פוליטי. בצד השלילי, קיימת אפשרות של התארכות המלחמה והגדלת ההוצאה התקציבית בעניינה, לצד השלכות של משבר עולמי אפשרי בתחום האנרגיה. מנגד, תיתכן כתישה גוברת של שלטון האייתולות באיראן כתוצאה מהתקפות ארצות הברית וישראל ומהידרדרות פנימית. לכך יכולה להיות השלכה חיובית על קידום הנורמליזציה האזורית ועל מקומה של ישראל בה. יש גם אפשרות של החייאת מתווה ביידן לשינוע סחורות מהודו ומדרום־מזרח אסיה דרך ישראל לאירופה. אם לשפוט על פי הגידול המשמעותי בהשקעות חוץ בישראל, האפשרות הזאת כבר נותנת את אותותיה.

לאחרונה פורסם מאמרה של העיתונאית והעורכת היהודית־אמריקאית אלנה ניוהאוס "ציוניות לכל". הוא קובע שהצלחתה הבולטת של מדינת ישראל נובעת מהיות הציונות צורת לאומיות חדשה, חדשנית כמו ההייטק, שמסתכלת קדימה, מעין חזון לאומי עתידני לא "משיחי", אלא מבוסס על עצמנו ולא על העבר. בכל אופן, לא על העבר בלבד.

ניוהאוס מציעה כמה קריטריונים לחברה ששואפת להתקדם, וישראל, לדעתה, היא היחידה בחברה המערבית שעומדת בהם: שימור דמוגרפי עם מספר לידות גבוה ממספר מקרי התמותה (ההפך ממה שקורה כיום ברוב מדינות אירופה); יכולות הגנה עצמית – ישראלים מוכנים להילחם עבור מדינתם בניגוד לרוב אזרחי המדינות המערביות האחרות; רמת האושר – ישראל מככבת במדדי האושר כבר שנים, וגם במצב הנוכחי.

לכל העקרונות האלה יש אולי גם כוכביות, והפוליטיקאים והתקשורת מבליטים אותן לכאן ולכאן, אך באופן יסודי הם מדויקים, והדבר מתבטא בימים אלה גם בחוסן הלאומי מול תלאות המלחמה. בעיתונים מתפרסמות אומנם מדי פעם מודעות מפירות־סולידריות בזמן מלחמה, שבמדינות אחרות היו מובילות את יוזמיהן לשהות ממושכת מאחורי סורג ובריח, אך הציבור איננו קונה אותן.