ישראל נמצאת זאת השנה השלישית ברציפות במלחמה הארוכה ביותר בתולדותיה ועדיין כל זירות המלחמה פתוחות עם פוטנציאל התלקחות מחדש בכל אחת מהן, כולל בעזה שקצת נשכחה.
הפערים שנותרו כעת הם חוסר האפקטיביות בהשמדת יכולת הכטב"מים שעושים שמות בעיקר במדינות המפרץ, והפער הכי גדול הוא היעדר פתרון ל-430 ק"ג אורניום מעושר ברמה של 60%, הגם שקיים שם גם טון נוסף של אורניום מועשר ברמה של 20%. הדיבור שיצא מהשותפים על אפשרות של פתרון קרקעי היה רע ומיותר.
המצב הזה מהווה דילמה גדולה לארצות הברית ולישראל. טראמפ, שהיה רוצה לצאת למפגש עם נשיא סין בסוף החודש כשניצחון בידיו, לא בטוח שאכן יצליח לארוז הישג תדמיתי מספיק לכך, למעט החלטות חד צדדיות על סגר וחנק כלכלי ארוך טווח. כל מהלך קרקעי אמריקאי על האי ח'ארג יסבך ויגרור את המלחמה לזמן ארוך.
לישראל אין באמת השפעה על ההחלטה על מועד לסיום המלחמה ומבחינתה טוב היה לסיים בהקדם עם הישג לא מבוטל של חיסול יסודי של היכולות שם, תיקון משמעותי ל"עם כלביא". מה יילד יום? - לטראמפ הפתרונים.
בלבנון נקלעה ישראל למארב עצמי. מבצע "חיצי הצפון" שהסתיים בסוף נובמבר 2024 אכן הכה את חיזבאללה מכה קשה אבל לא אנושה ולא מכריעה. חיזבאללה התאושש במידה לא מבוטלת ונלחם כעת בעיקר על מעמדו בלבנון. החלטות פזיזות מצידה של ישראל יכולות להחזיר אותה לזמן רב בביצה הלבנונית.
לצה"ל הישגים טובים עד כה: חיסול 450 פעילי חיזבאללה, בתוכם גם בכירים ומתוכם 120 מכוח רדואן. בדאחייה הופצצו והופלו 100 בניינים שאחסנו תחתם תחמושת, מדרום לליטני כמעט אין תושבים וגם מצפון נמלטים התושבים, מה שמאפשר לצה"ל לתקוף בחופשיות.
פתרון הבעיה באופן צבאי מחייב מלחמה גדולה וארוכה לכיבוש לבנון. ישראל גם יכולה לקבל החלטה טקטית ולחזור ולכבוש את השטח עד הליטני - מהלך שהייתה צריכה לעשות עוד במסגרת מבצע "חיצי הצפון" כשחיזבאללה היה במנוסה. אלא שהיום מהלך כזה לא יוכל לעבוד טוב עם ההזדמנות להסכם עם ממשלת לבנון.
עדיף לישראל לתת צ'אנס להסכם כזה לפני שהיא מרחיבה משמעותית את המהלך הקרקעי, תוך הגדרת יעד חד-משמעי על פירוק חיזבאללה מנשקו תמורת שמירה על מעמד של מפלגה פוליטית. בינתיים צריך לעשות הכל כדי להגיע להסכם עם לבנון ולהשיג תקציב אמריקאי סעודי שיחזק את הממשלה שם.
התרעות פיקוד העורף