יותר מ־40 שנה חלפו מאז מלחמת לבנון הראשונה, ונדמה כי ישראל לכודה באותו מעגל אסטרטגי מול חיזבאללה: סבבי לחימה, הרתעה זמנית, הסכם בינלאומי, ושוב הידרדרות לעימות נוסף. בכל פעם מבטיחים כי "הפעם הסיפור נגמר", ובכל פעם המציאות מוכיחה אחרת. גם בהסכם האחרון שנחתם בנובמבר 2024 סיפרו לנו כי חיזבאללה מוחלש וכי ישראל השיגה ניצחון.
אך המציאות מוכיחה שהבעיה לא נפתרה, ואנחנו שוב מוצאים את עצמנו בסבב לחימה נוסף. מי שמשלמים את המחיר הכבד ביותר הם תושבי הצפון, שחייהם מתנהלים כבר שנים בין מבצע למבצע ובין הפוגה זמנית להסלמה נוספת. המצב הזה חייב להיפסק!
הזדמנות זו נובעת מצירוף נסיבות אזורי שלא התקיים בעבר: איראן לא יכולה לשמש עורף כלכלי לארגון, סוריה סגרה בפני חיזבאללה חלק משמעותי מהעומק הגיאוגרפי שממנו נהנה במשך שנים, והמשבר הפוליטי והכלכלי החריף בתוך לבנון עצמה. כל הגורמים הללו יחד יוצרים מציאות חדשה שבה חיזבאללה כבר אינו נהנה מאותם תנאים שאפשרו לו להתעצם במשך עשורים.
מאז נסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000 חזרה ישראל והדגישה כי האחריות למה שמתרחש בשטח לבנון מוטלת על ממשלת לבנון. ישראל נסוגה אל הגבול הבינלאומי מתוך תפיסה שמרגע שלא קיים עוד כיבוש ישראלי בשטח לבנון, האחריות הביטחונית תעבור למדינה הלבנונית ולצבאה.
אך המציאות הוכיחה שוב ושוב כי ממשלת לבנון אינה מסוגלת להתמודד עם חיזבאללה לבדה. במשך השנים הצליח הארגון לבנות לעצמו כוח צבאי, פוליטי וכלכלי עצום ולהפוך למעשה למדינה בתוך מדינה.
יש לזכור כי לבנון הייתה בעבר אחת המדינות המתקדמות והפתוחות ביותר במזרח התיכון. היא הייתה מרכז כלכלי, פיננסי ותרבותי חשוב, בעלת חברה מגוונת ופלורליסטית. כניסתם של הפלסטינים ללבנון, ההתעצמות של חיזבאללה והשתלטותו על מוקדי כוח מרכזיים במדינה גרמו לכך שלבנון הלכה ואיבדה בהדרגה את אופייה ואת זהותה.
המשבר הכלכלי העמוק, קריסת המערכת הפיננסית והיחלשות מוסדות המדינה - כולם חלק מהמחיר שמשלמת לבנון על קיומו של ארגון חמוש שפועל מעל המדינה ובניגוד לאינטרסים הלאומיים שלה.
במקביל למהלך מול הממשלה בביירות, על ישראל ליצור קשר ישיר עם הקהילה הנוצרית והקהילה הסונית - שני כוחות פוליטיים וחברתיים שאינם מזוהים עם חיזבאללה ואף רואים בו גורם שמדרדר את המדינה למשברים מתמשכים.
שתי הקהילות האלו הן שחקניות מרכזיות בזירה, ולשתיהן אינטרס ברור למיגור חיזבאללה והשבת האיזון הפוליטי למדינה. יצירת ערוצי תיאום, גם אם עקיפים ושקטים, עם גורמים בקהילות אלה יכולה להוות בסיס לבידוד פוליטי של חיזבאללה בתוך לבנון עצמה.
במהלך הזה חשוב לערב גם את ערב הסעודית, המדינה החשובה ביותר בעולם הסוני, שהיא בעלת השפעה פוליטית וכלכלית משמעותית בלבנון, בעיקר בקרב הציבור הסוני. לסעודיה יש מנופים והשפעה אדירה בלבנון. אם היא תבחר לתמוך במהלך שמטרתו חיזוק המדינה הלבנונית וחיסול חיזבאללה, היא יכולה להשפיע על המערכת הפוליטית בביירות באופן מכריע.
עם זאת מהלך מדיני לבדו לא יספיק. לצד הדיפלומטיה נדרש גם לחץ צבאי ממוקד. אסור לחזור לתפיסות ביטחוניות מיושנות כמו רצועת ביטחון לאורך הגבול. רעיונות כאלה שייכים לעידן אחר. המציאות הצבאית של היום השתנתה לחלוטין, ואסור לסיים את המלחמה הזאת ללא חיסולו המוחלט של הארגון הרצחני הזה.
חיזבאללה מחזיק כיום בארסנל רחב של רקטות וטילים לטווחים בינוניים וארוכים, בהם מערכות כמו פאג׳ר־5 ו־M302, לצד טילים מדויקים כדוגמת פאתח 110. טילים אלו מאיימים על כל מדינת ישראל, לא רק על הצפון.
התרעות פיקוד העורף