אז מה באמת צריך לקרות כדי לעצור את הזיגזג הזה? אחלק את זה לשניים: חובת המערכת וחובתנו ההורים. באשר אלינו ההורים, אנחנו פשוט צריכים להפנים לעומק שאנחנו במלחמה קיומית על המשך חיינו. יותר מארבעה עשורים שאנחנו חיים תחת איום איראני, שהפך בשנים האחרונות לאיום הקיומי המשמעותי ביותר עלינו מאז השואה. נכון, אנחנו עם חזק וסתגלן שמסוגל לנופף במנגל בין אזעקה לאזעקה, אבל אל לנו להתבלבל.
המלחמה האמיתית שלנו בימים אלה אינה כיצד ילמדו ילדינו; המלחמה האמיתית היא להבטיח את המשך קיומם של הילדים האלה, לא פחות. ברגע שנפנים את העובדה הזו, נקבל פרופורציות ונבין מה חשוב באמת. אנחנו באמת רוצים לראות חלילה מאות ילדים מתרוצצים בבהלה ובאמוק למרחב מוגן?