כך סיפר שלו המנוח: "הזקן אמר: 'לפני שאדבר, ברצוני לומר דבר מה'. הרבה נאומים של העלייה השנייה והשלישית היו נפתחים במשפט הזה. אמרתי לו: 'בבקשה, אני שומע', והוא הניף את ידו לעבר הרפת הגדולה, אמר: 'הפרה העברייה היא החולבת המשובחת בעולם', ולא יסף. רציתי לומר לו: תודה רבה, קיבלתי מה שרציתי. אני חוזר לירושלים. אין לי צורך יותר בדבר. בביטוי 'הפרה העברייה', הוא ניסח לי עולם שלם שחשתי אבל לא הבנתי אותו לאשורו. היו בו הציונות, הטבע, המשק והתנ"ך, כל הדברים שאנשי העלייה השנייה ידעו לערבב יחד.
"זה היה משפט נפלא והכנסתי אותו לספרי. כי מה בעצם הוא אמר? מה זה 'פרה עברייה'? אין דבר כזה. יש פרה הולנדית ופרה שוויצרית, ויש גם פרה ישראלית וליתר דיוק חולבת ישראלית. כשהוא אמר 'פרה עברייה', הוא שלף את המילה 'עברי' מהתנ"ך. אברהם היה עברי, יוסף היה עבד עברי, כך קראו לו המצרים. יונה אמר 'עברי אנוכי ואת אדוניי אלוהי השמים והארץ אנוכי ירא'. כשיהונתן ונערו יצאו להילחם בפלישתים כתוב: 'וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים הִנֵּה עִבְרִים יֹצְאִים מִן הַחֹרִים אֲשֶׁר הִתְחַבְּאוּ שָׁם'. המילה 'עברייה' מבטאת את ההשתייכות הלאומית שלנו בראשית קיומו של עם ישראל".
בחזרה לחלב של סמוטריץ': כמו בדברים רבים, גם בגניזת הרפורמה יש רווח בצד הפסד. הרווח בתמצית: המשך קיומן של הרפתות מבטיח פרנסה ונוכחות אזרחית בעוטף ובצפון. בזמן שיש מי שמקבלים תקציבים להתיישבות על איזו תלולית עלומה, הרפתנים שלנו באמת מיישבים את הארץ ומניעים את גלגלי המשק החבוט. בזכותם לא ניאלץ להסתמך על פעילות הנמלים ועל יבוא ממדינות עוינות כמו טורקיה.
לו הייתי מומחית לתחום, הייתי כותבת שהדגש בכלכלה מקראית הוא תפילות מלאות כוונה, עבודה מקומית, יישוב הארץ ודאגה למטה לחמם של החקלאים. אבל אני לא, וחוץ מזה ימי המקרא מקומם בספר הספרים וגם תיבת האוצר די ריקה. הסיפור של מאיר שלו הוא תזכורת לכך שעלינו לעשות הרבה יותר למען קיומה של התוצרת המקומית, להכיר לה טובה ולהכיר בטובה.
התרעות פיקוד העורף