עוד הופסקה לחלוטין הזרמת הגז מאיראן לעיראק, כשאיראן הסיטה את יתרות הגז לשימוש פנימי. בינתיים מחירי הנפט (ברנט) עלו בתוך שעות בכ-5% וחצו את רף ה-110 דולר לחבית עקב החשש משיבושים באספקת האנרגיה העולמית.
איראן היא זו שביקשה מראש להשתמש באנרגיה ככלי במלחמה הא-סימטרית שהיא מנהלת. האסטרטגיה פסחה על שני הסעיפים-תקיפות חלקיות שפגעו אך לא תמיד השביתו, ואיפשרו למדינות המפרץ להמשיך "לשבת על הגדר" ולדבר בשני קולות, ולאיראן עצמה להימנע מפגיעה רחבת היקף בתשתיותיה, כך שיתאפשר לה לדבוק בעמידה איתנה ולנהל מערכה של התשה כנגד הצד השני.
כך קורה, שבניגוד לציפיות האיראניות, השימוש באנרגיה ככלי נגד ישראל וארה"ב מחולל ההיפך-לא סיום ויציאה, אלא דווקא הרחבה, כשהן מאותתות שהן מוכנות ללכת "עד הסוף" עם פגיעה בתשתיות קריטיות ( הכור הגרעיני האזרחי בבושהר קיבל מסר אף הוא) גם אם זו תשפיע על שוק האנרגיה העולמי. למעשה, התקיפה אולי מסמלת שלב חדש שבו ישראל וארה"ב עשויות לייתר (הופכות למיותר) את לב האסטרטגיה האיראנית בהורמוז.
תקיפת שדה הגז לא רק צפויה להחשיך חלק מאיראן, אלא שוברת את הסטטוס-קוו של אסטרטגית ההתשה האיראנית ומבהירה לקטאר ולשכנותיה שכדאי שהמשחק של "רגל פה רגל שם" יסתיים. נמשיך לעקוב בעניין רב.