"למעשה, הדוח של 2026 מוקדש לקשר שבין השימוש במדיה חברתית לבין המצב הגרוע של הוול ביאינג של צעירים, במיוחד במדינות דוברות אנגלית, ואפילו נכתב על כך פרק שלם על ידי הפסיכולוג ג׳ונתן היידט ושותפו למחקר", מסבירה פנטי. "אף שרמות השימוש במדיה החברתית במדינות דוברות אנגלית דומות למדינות אחרות, הירידות הגדולות ביותר ברווחת הצעירים נרשמו במדינות דוברות אנגלית, ובייחוד בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד (ראו גרף). זה כשהממוצע בקרב צעירים בשאר העולם דווקא עלה".
"לכן יש את התסכול המערבי הצעיר במדינות דוברות אנגלית וההתקוממות מול 'מיקרו־אגרסיות', או כעס על המרצה בכיתה שלא האכיל אותם הכל בכפית כפי שהם ציפו. הסטייט־אוף־מיינד הוא אחר. בישראל, לעומת זאת, המציאות שפוגשים במסגרת של צה"ל היא אולי קשה, אבל בסוף מייצרת משהו הרבה יותר בריא, הרבה יותר קהילתי ובעל משמעות. כבר ב־2025 צעירי ישראל דורגו במקום הראשון בעולם מבחינת איכות הקשרים החברתיים שלהם. זה תורם המון לאושר ולוול ביאינג".
"כשאני מסתכלת על ההשפעה המצרפית של מעגלי עוינות שמגיעים למחאות אנטי־ישראליות – מצד אחד זה משפיע לרעה על הוול ביאינג שלנו וגם של יהודים ברחבי העולם. מצד שני – מה קרה לצעירים האלו בארה“ב? ההתנהלות שלהם במחנות האוהלים, המצור על מבני אוניברסיטה, שימוש במסיכות למניעת זיהוי – יותר דומה לתנועת 'הנוער הנאצי׳ מאשר לשבט בצופים באמריקה. איך הם הגיעו למצב שבו הרעיון של מדינת ישראל מאחד אותם לפעילות כנגד ישראל כאילו הייתה הבריון השנוא בעולם, גם כשהמלחמה בעזה הסתיימה, וכשישראל וארה"ב נלחמות באיראן, שהיא הבריון האמיתי? התשובה לדעתי באה גם ממצבם הנפשי הכללי של צעירים במדינות האלו, וגם מההשפעה של מקורות ה׳ידע׳ האלגוריתמי שאותם הם צורכים".