זו מלחמה כל כך צודקת, נגד משטר שהתנהלותו הפושעת והאכזרית בתחומי ארצו כלפי עמו, ומעורבותו הכמעט גלויה בסיוע לטרור בעולם, מבטאות מאפיינים של משטר נאצי. איך זה מתנגדים למלחמה הפוגעת במשטר כזה? אומרים שעיתונות כתובה היא טיוטה ראשונה של ההיסטוריה. לא קשה להעריך את התשובות וההסברים שהיסטוריונים בעתיד ייאלצו לתת לשאלה הטורדת והמעצבנת הזאת.
איך ומתי שלא תסתיים המתקפה האמריקאית־ישראלית נגד איראן, גם אם כבר נראה שהיא לא תסתיים בניצחון מוחלט (ובוודאי ללא שינוי אישי־אידיאולוגי משמעותי של המשטר) - המלחמה הזאת תיזכר כהצלחה. איראן, במעמד המפוקפק של איום על השלום והביטחון באזור ובעולם, נחלשה באופן משמעותי.
ההתנגדות למלחמה, במיוחד זאת שבאה לידי ביטוי מצד ראשי מעצמות מערביות, חשפה מציאות מדינית מדאיגה וכן היעדר טוטלי של מנהיגות. מדובר במנהיגים עם חלל נבוב של חשיבה, וריקנות בתחושות אחריות מוסרית בלשכותיהם בבירות מערביות.
הבעיה היא שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שקיבל את ההחלטה הצודקת לתקוף את איראן, לא נהנה בלשון המעטה ממעמד של מנהיג, של ראש מדינה שקול ויציב בדעתו - עובדה שאיננה ממעיטה במאומה מחשיבות וצדקת החלטתו לתקוף את איראן. זו החלטה שמבטיחה לו מקום של כבוד בהיסטוריה המדינית.
לפי סקר מעודכן שפורסם בסוף השבוע בערוץ פוקס ניוז, שישה מבין עשרה אמריקאים סבורים שהמלחמה נגד איראן מוצלחת: 61% סבורים שמוצלחת בחלקה ו־35% - מוצלחת באופן מוחלט. מעניין שבאותו זמן, סקרים שפורסמו לאחרונה בפוקס ניוז, הנחשב לערוץ הבית של הנשיא טראמפ, הצביעו על ירידה תלולה בהיקף התמיכה בנשיא ובמספר האמריקאים ששבעי רצון מתפקודו, במיוחד בקרב מגזר המצביעים הצעירים, שחלקו גדול בניצחונו של טראמפ בבחירות האחרונות לנשיאות.
פרשנים בוושינגטון מדווחים שתוצאות הסקר הזה מאוד הדאיגו את הנשיא. אבל כל זה לא ממעיט במאומה מהתמיכה וההכרה שטראמפ יקבל בתיאור תפקידו והחלטתו לתקוף את איראן - ובמידה משמעותית גם לחסל את המעמד שהיא החזיקה כמעט יובל שנים כמדינה מרכזית משפיעה באזור.
אין מלחמה בלי הסתבכות. זה מה שקורה עכשיו לטראמפ. הוא לא ידוע כמי שמביא בחשבון מראש השלכות לא נעימות של החלטות והלכים שהוא נוקט. ההסתבכות במצר הורמוז היא גם תוצאה בלתי נמנעת של הנוהג החריג של טראמפ לבוז וללעוג לארגונים בינלאומיים כמו נאט"ו והאיחוד האירופי – ולגלות יחס מבטל כלפי ראשי מדינות ומדינאים שהוא לא מחבב. עכשיו הוא מאשים אחדים מהם בכך שהם מסרבים לסייע לו להיחלץ מההסתבכות במצר הורמוז.
אבל צריך להיות ברור. איך שלא תסתיים בעיית הורמוז – המלחמה נגד איראן תיחשב כהצלחה. מותר להניח ולהעריך שכך בדיוק גם יסיקו ההיסטוריונים בעתיד.