בעוד שעד כה ארה"ב וישראל שיחקו במגרש הצבאי-ביטחוני ואילו איראן שיחקה במגרש האנרגיה העולמי (גם באמצעים צבאיים אבל כאמור בהיגיון שונה), נראה שמקבלי ההחלטות בשתי המדינות הפנימו את חשיבות הורמוז באסטרטגיה האיראנית.
כאמור, חסימת מיצר הורמוז מאפשרת לאיראן לשמר רלוונטיות עולמית כמעט לכל בית, ודרך זה להטיל לחץ על ארה"ב וישראל ולהימנע מהקרסת המשטר. זה עמוד השידרה של ההיגיון האיראני. קח אותו מאיראן, וכנראה ניצחת במערכה במובן הזה שהחזרת את איראן למימדיה האמיתיים ואת המשטר להתמודדות צבאית גרידא עם הצד השני, כשיכולותיו הצבאיות כבר פגועות קשות.
כאן המסר לאיראן היה: לקראת המעבר לשלב הבא, יש לכם תקרת זכוכית. אם תפרצו אותה הן כנגד כוחותינו והן כנגד המפרציות, כנראה שגם אנחנו נפרוץ את שלנו ובאיראן תשתרר לכל הפחות עלטה.
על פניו נראה שהרעיון הוא להציב כוחות אמריקאיים על האיים במרחב המיצר (ראו מפה). על האיים מוצבים כיום חיילים איראניים שיצרו נתיב בטוח למיכליות שאיראן חפצה ביקרן בקרבת האיים עם חובה לזיהוי בעין ובקרה של החיילים.
בשלב הזה, לא ידוע האם יש בכוונת ארה"ב להשתלט גם על האי חארג' באותה ההזדמנות (כזכור, שלא כהורמוז, האי נמצא עמוק בלב המפרץ הפרסי). נראה שההכנה לפעילות הקרקעית הזו כבר החלה, ובשבוע האחרון, כולל הלילה, הותקפו מאות יעדים ימיים איראניים לאורך החוף האיראני להסרת איומים דוגמת טילי חוף ים, סירות נפץ, מחסני מוקשים ומפקדות, והפעילות עודנה נמשכת. במקביל הפעילה ארה"ב מאמץ דיפלומטי אגרסיבי מול המדינות שנהנות מהנפט ומהגז המפרציים באירופה ובמזרח אסיה, להשתלבותן בפעילות המתוכננת.
ביממה האחרונה הן הבינו היטב את משמעות תשובתן הראשונית השלילית לטראמפ ולמה היא תגרום ביום שאחרי, וכולן התהפכו. אתמול הן כבר פירסמו הודעת גינוי חריפה לחסימה של הורמוז והודיעו כי הן "מוכנות לתרום למאמצים מתאימים להבטחת מעבר בטוח דרך המיצר", כולל עבודה עם מדינות מפיקות.
להערכתי כיוון גם ללגיטימציה העולמית שהוא יזדקק לה במהלך הבא, בעיקר מול דעת הקהל האמריקאית. הן כנראה תשתלבנה, השאלה באיזה אופן, ואפשר להניח שיהיו חלק משימור ההישג ולא יילחמו בעצמן.
בשורה התחתונה, מסתמן שארה"ב נערכת לשלב העצים של המלחמה מבחינתה, כולל מעורבות קרקעית מוגבלת, שנועדה לעקר את האסטרטגיה האיראנית מתוכן ולפתוח את הפתח לשלב הבא במערכה. נמשיך לעקוב בעניין רב.
התרעות פיקוד העורף