גם בטייסת אתה פוגש את צוותי האוויר, ובהם מילואימניקים בני 50 וטייסים צעירים, שכבר שלושה שבועות חיים בסרט נע של תקיפות: קמים בבוקר, שעה תדרוך לפני טיסה, ארבע שעות טיסה לאיראן וחזרה, תחקיר, אוכל, שלוש שעות שינה וקדימה לטיסה הבאה.
לכן גם המפקדים הבכירים יוצאים לגיחות מבצעיות, כי כל גיחה שהם משתתפים בה משחררת טייס למנוחה ארוכה יותר. הטייסים שפגשתי השבוע נראו נחושים, מאמינים במשימה וביכולת שלהם ועייפים מאוד. כמה זמן יוכלו עוד להמשיך בקצב הזה? לא בטוח שאפשר לענות על זה בתשובה הצבאית הסטנדרטית "ככל שיידרש".
התרעות פיקוד העורף