הכישלון המוחלט: נתניהו עשוי לקבל בדיוק ההפך מתמונת הניצחון עליה חלם | אפרים גנור

אילו לאורך שנותיו הרבות כראש ממשלה היה נתניהו מאמץ את החשיבה ותורת הלחימה של דוד בן־גוריון, המצב היה שונה כיום

אפרים גנור צילום: פרטי
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו | צילום: נעם ריבקין פנטון/הארץ/פול

בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה היחיד בתולדות המדינה שלא הצליח לנתב במהלך כהונתו הארוכה את הישגי צה”ל ומערכת הביטחון להישגים מדיניים, לשינויים ביטחוניים, ליצירת אופק חדש – טוב, בטוח ושקט יותר.

גולדה מאיר, שבתקופת כהונתה אירע מחדל מלחמת יום הכיפורים, סיימה את המלחמה כשצה"ל בקילומטר ה־101 מקהיר ודמשק בטווח תותחי צה"ל, עם הסכמי הפסקת אש שהובילו בהמשך להסכם השלום עם מצרים. אהוד אולמרט, שוועדת וינוגרד מצאה אותו אחראי לכשלים בניהול מלחמת לבנון השנייה, הביא בסיומה ל־17 שנות שקט לצפון המדינה.

ואילו נתניהו, אחרי סדרת מבצעים נגד חמאס לאורך שנים, לא שינה דבר. ישראל מצויה בתקופה הקשה ביותר מאז הקמתה, אחרי שנתיים וחצי של מלחמה עקובה מדם, כשמדי יום ולילה מיליוני ישראלים מאוימים וגם נפגעים משיגורי טילים בלתי פוסקים וסובלים מפגיעה כלכלית, מורלית ונפשית. חמאס עדיין חמוש ושולט ברצועת עזה, חיזבאללה שהוגדר אחרי חרבות ברזל מותש וגמור מתיש היום קשות את הצפון, ועל איראן מיותר לדבר, כשאחרי מבצע עם כלביא סיפרו לנו שהיא חסרת יכולת גרעינית, מלקקת את פצעיה ורחוקה מיכולות לתקוף אותנו.

המידע המודיעיני שהצטבר בישראל על איראן חייב תגובה, וכל ראש ממשלה היה מחויב לפעול מול האיום, כפי שעשה בצדק נתניהו. למזלנו, בבית הלבן יושב דונלד טראמפ, שבלעדיו שאגת הארי יכולה הייתה להפוך לצרת הארי. ועדיין, אנחנו בעיצומה של מערכה שלא רואים את סופה ולא יודעים לאן תוביל.

אילו נתניהו היה מאמץ את החשיבה ותורת הלחימה של אבי האומה, דוד בן־גוריון, המצב היה שונה. בן־גוריון לא היה איש צבא, אבל הייתה לו תפיסת ביטחון מפוכחת, מתוך הבנה שישראל תמיד תהיה קטנה מול קואליציה של מדינות ערב. הוא קבע עקרונות ברזל כדי להבטיח את שלומה של ישראל. העיקרון הראשון אמר שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מלחמות התשה ארוכות. העיקרון השני היה מבוסס על העברת המלחמה לשטח האויב ועל מניעה ככל האפשר של פגיעה בעורף. העיקרון השלישי היה שמירה על יתרון איכותי משמעותי בנשק ובתורת הלחימה.

בן־גוריון ידע מתי להפעיל כוח ומתי לסגת תחת לחץ המעצמות. הוא מעולם לא עירב בהחלטותיו הביטחוניות שיקולים שהיו קשורים לפוליטיקה פנימית, ודאי לא בעת מלחמה, כפי שקרה לנתניהו במהלך חרבות ברזל. אחרי כישלונותיו בשנתיים וחצי של מלחמה בחיסול חמאס וחיזבאללה, אם המערכה נגד איראן תסתיים כשמשטר האייתוללות מנהל את המדינה, וברשותו 400 קילו אורניום מעושר, הכישלון של נתניהו יהיה מוחלט, והוא יהיה, כמובן, גם כישלוננו.

תגיות:
בנימין נתניהו
/
המלחמה עם איראן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף