במשך שנים מנסים להרגיע את הציבור בחצאי אמיתות. מספרים לנו שבעת מתיחות מרוקנים את המכלים, שמדללים את החומרים המסוכנים, שהסיכון מנוהל. האירוע האחרון מוכיח שמדובר באחיזת עיניים מסוכנת. טיל אינו ממתין לפינוי המכלים. גם מתחם שרוקנו אותו הוא פצצת זמן.
יש בו שאריות חומרים שעלולים להפוך לכדור אש שיחריב, חלילה, שכונות שלמות. ההסתמכות על ניהול סיכונים במקום הסרת הסיכונים היא רשלנות פושעת. מי שחושב שניתן להחזיק מתקן אסטרטגי נפיץ בלב מטרופולין צפוף, תחת איום טילים בלתי פוסק, הוא הזוי.
הפגיעה הנוכחית היא “כרטיס צהוב". זהו מסר האומר שהמיגון לא יספיק, שההגנה אינה הרמטית, ושהמזל עומד להיגמר. תושבי חיפה, הקריות והסביבה אינם שכפ"ץ. הם אזרחים שזכאים לביטחון בסיסי בבתיהם.
מי שימשיך לעכב את הפינוי יישא באחריות אישית לכל מה שיקרה. המחיר הכלכלי של פינוי בתי הזיקוק הוא כאין וכאפס לעומת המחיר של שיקום אזור מוכה אסון.