לא נדון כאן בסוגיה מה יהיה בתום המלחמה הנוכחית, ניצחון מוחלט או חלקי, קבוע או זמני, אך אי אפשר שלא להתייחס לשינויים בסדר העולמי שייווצרו כתוצאה ממנה ושעם חלק מהם אנחנו חיים כבר היום.
העולם הדו־גושי והדו־קוטבי שנוצר במלחמה הקרה בין מדינות המערב בהנהגת ארצות הברית ובין המדינות שבשליטה סובייטית נותר בקונסטלציה אחרת, שכוללת את רוסיה, סין, קוריאה הצפונית ואיראן מול ארצות הברית והמערב.
אך עולם זה גם פינה מקום להתלכדויות זמניות בין מדינות על פי אינטרסים משתנים. כך, מדינות בעלות כלכלות מגוונות ועמדות מדיניות שונות ואפילו סותרות התאחדו במסגרות חדשות נוסח ה"בריקס".
לכל זאת יש השלכות, אולי מרחיקות לכת, גם על ישראל ולא רק במובן הגיאופוליטי אלא גם מבחינת מהותה כמדינת הלאום היהודי. ישראל איננה יכולה להתנתק או להתרחק מהקשר הקרוב עם ארצות הברית, שכל התרופפות שלו עשויה לפגוע בישראל וביהדות ארצות הברית.
איך היה קיסינג'ר מגיב לכל זאת? אין, כמובן, תשובה ברורה לכך, אך יש להניח שהיה מנסה ליזום מהלכים מתקנים – אם לא להחזרת העולם לקדמותו, לפחות ליצירת כללים חדשים, כמו אחרי קונגרס וינה לשיקום אירופה בתום מלחמות נפוליאון או אחרי מלחמת העולם השנייה בהובלת ארצות הברית. אך קיסינג'ר איננו, ורק העתיד יראה אם הקובייה ההונגרית הבינלאומית המפורקת תוכל להתחבר מחדש
התרעות פיקוד העורף