ובכן, הטור הזה לא יעסוק בלילות הלבנים הללו, אלא בלילה הלבן שהסתיים זה עתה בכנסת ישראל. אחת הסיבות לכך היא שאי אפשר עדיין להבין לאן הולכת המלחמה, אם טראמפ רציני, אם זה מבצע הונאה, אם המשא ומתן יבשיל, מה זה אומר מבחינתנו ומה יהיה עם חיזבאללה.
מה שכן אפשר לדעת זה שהממשלה המחרידה שהשתלטה על מדינת ישראל מנצלת את המלחמה האיומה שאליה הובילה כדי להמשיך בביזה, להמשיך בהפיכה, להמשיך להעביר בחסות האזעקות והטילים את כל הנושאים השנויים במחלוקת שקורעים לגזרים את החברה הישראלית והובילו אותנו אל פי התהום.
קואליציית האינטרסים, המיעוטים והפוסט-ציונים עושה את הדברים האלה מכמה סיבות: ראשית, כי היא חסרת בושה, חסרת מעצורים, חסרת עכבות. שנית, כי היא יכולה. שלישית, כי אנחנו כבר לא יכולים למחות. אנחנו עייפים אחרי מלחמה ארוכה, לא נעים לנו להפגין ולמחות בשעת מלחמה, אנחנו במילואים, העסקים שלנו קורסים, הלילות שלנו לבנים והנבחרים שלנו שודדים.
רשימת הדברים שאי אפשר לעשות תוך כדי מלחמה, אליבא ד'ארבעים השודדים שמכהנים בממשלה, מגוונת: אי אפשר להקים ועדת חקירה ממלכתית. אי אפשר ללכת לבחירות. אי אפשר לגייס את החרדים. אי אפשר לפתוח את הכיס ולעזור באמת לבעלי העסקים הקטנים, לעצמאים, למילואימניקים.
התרעות פיקוד העורף