מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מערכה רב־זירתית מורכבת. אויבינו – מצפון, מדרום וממזרח – אינם בוחנים רק את המוכנות הצבאית שלנו, אלא גם את כושר העמידה של החברה הישראלית.
דעות שונות הן סמל לדמוקרטיה הישראלית. יש לא מעט שאלות ולא מעט ביקורת על מה שקדם למערכה ועל מה שנעשה במהלכה. בשאלות אלה יש לעסוק בבוא העת כדי להפיק לקחים, לתקן ולהשתפר. אבל המחלוקת, בצורה שבה היא מתנהלת כיום, מהווה זירת לוחמה פנימית מסוכנת. ההקצנה בעמדות הפוליטיות, בהתנהלות מערכות החוק, ברשתות החברתיות ובמדיה התקשורתית אינה תורמת לפתרון המחלוקות, אלא להפך – יוצרת קרע, פירוד ועוינות.
לכך יש השפעה הרסנית על הביטחון של כולנו. מה שמובן מאליו במדינה דמוקרטית זר למשטרים של שכנינו. מחלוקת פנימית עמוקה נתפסת בעיניהם כחולשה אסטרטגית. האויב מפרש את הוויכוח הקולני והשסעים בינינו כסימנים ראשונים להתפרקות החוסן הלאומי, וזה מניע אותו לתקוף. חסן נסראללה מיודענו, שזכור לא לברכה, ביטא את התפיסה הזאת בנאום הפונה לפלסטינים: "ישראל הזו, שבבעלותה נשק גרעיני ומטוסי המלחמה החזקים ביותר באזור, נשבע באללה, היא למעשה חלשה יותר מרשת קורי עכביש". נאום זה ממחיש את תוצאת המחלוקת הפנימית שבה אנו נתונים – אובדן ההרתעה.
שואת העוטף בערב שמחת תורה 2023 נבעה בין היתר מהתפיסה הזו של אויבינו. בחמאס הניחו שלא נתאושש מהמכה שהנחיתו עלינו. את ההרתעה החזרנו בדם, יזע ודמעות במלחמת “חרבות ברזל” ובמבצעים שאחריה, אך לא די בזה. כעת הכרחי להוריד את גובה להבות המחלוקת כדי לנתב את כל הכוחות הטמונים בעם לכיוון אחד: הניצחון על אויבינו ומניעת תקומתם. הדבר מחייב כל אחת משלוש הרשויות, כל העומד בראש מגזר ציבורי וכל פרט ופרט, להתאפק ולהבין שהלכידות החברתית היא נשק אסטרטגי חיוני.
בעת הזאת עלינו להתייצב יחד, ללא קשר לשיוך מפלגתי או עמדה פוליטית, סביב אתגרי הקיום שעומדים לפנינו. לכשיידום רעם התותחים, המשימה שלנו תהיה לבנות חברה שיודעת להתווכח, אך גם להתייצב כאיש אחד ביום פקודה. מפקד וחייל בחזית חייבים לדעת שהחברה שמאחוריהם מאוחדת בתמיכתה בהם ובמשימתם. אין להיתפס לאשליה שהמתרחש בזירה הפנימית אינו משפיע על הלוחמים והמפקדים. הם חורקים שיניים וממלאים את המשימות תוך תחושת שליחות והבנה שביטחון המדינה מונח על כתפיהם.
חוסן לאומי אינו ביטוי יפה לכנסים – הוא מרכיב קריטי בעוצמה הצבאית. בלי גב מוצק של חברה מלוכדת, גם הצבא החזק ביותר יתקשה לנצח. מוטלת עלינו החובה לשמור על הבית מאוחד, כדי שנוכל להמשיך ולהגן עליו.