בואו נעשה קצת סדר בחרושת השמועות בבורסה הפוליטית על הקמת מפלגה ימנית ליברלית חדשה. מי בראש, מי ברשימה, מה עם אחוז החסימה, ובכלל - על מה זה ולמה.
חופש עיסוק פוליטי
במסכת בבא בתרא מתנהל דיון מרתק: האם מותר לחנווני או לבעל מלאכה אחר לפתוח עסק משלו בקרבת מקום לעסק דומה שכבר מתנהל? זו מחלוקת קלאסית על מה שגובר - הגנה על עסקים קיימים, או חופש העיסוק? אז בפוליטיקה חופש העיסוק גובר: כל מי שידו משגת וגם מי שידו אינה משגת, זכאי להקים מפלגה חדשה, גם אם קיימות מפלגות דומות על המפה הפוליטית.
כך שאני בעיקרון תומכת בחופש העיסוק ובשוק חופשי בפוליטיקה, בהתחשב בשני תנאי סף. הראשון, המכולת החדשה לא תתנהל בצורה שתקריס גם אותה וגם את המכולת הקיימת, כלומר המפלגה לא תשרוף קולות חיוניים כשאינה עוברת את אחוז החסימה. התנאי השני הוא שהמכולת לא תמכור סחורה מורעלת. כלומר, שהמפלגה לא תשמש כסוס טרויאני כשאחרי הבחירות תחצה קווים ותצטרף לצד השני.
מהנתונים שהגיעו לאוזניי משתמע כי נבדקה אפשרות ריצה משותפת של יולי אדלשטיין ומשה כחלון, ורשימה שכזו אינה עוברת את אחוז החסימה. ניחוש מושכל: הצבתו של אדלשטיין בראש מפלגת המילואימניקים יכולה בשלב ראשון לאפשר למפלגה לצלוח את אחוז החסימה בסקרים, אך מדובר באפקט חולף, ומפלגה שמתחילה את המרוץ עם 4 מנדטים צפויה להתדרדר במהלך מערכת הבחירות.
האם השחקנים לא מודעים לסכנה? בוודאי שכן. החישוב פשוט ולגיטימי: מפלגה ימנית ליברלית חדשה שתתנדנד על גבול אחוז החסימה, או שתוכיח כי באמתחתה 3 מנדטים צאן ברזל, תנהל מו"מ על מנת להקים בלוק עם רשימה שעוברת בוודאות את אחוז החסימה, דוגמת רשימת בנט או רשימת איזנקוט. זאת, אם לא יהיה איחוד בין השתיים, ואולי גם במקרה של איחוד.
סוסות מן העבר
ומה לגבי התנאי השני? נניח שמפלגה שכזו מקימה בלוק טכני עם בנט או איזנקוט. מה אם תתפצל אחרי הבחירות ותצטרף לגוש נתניהו-חרדים-חרד"ל, שיתקשה להשיג רוב בלעדיה? מה אם תתפצל ולאחר הפיצול תתחלק לתת-סיעות, מה שיקל על נתניהו לרכוש עריקים? מה אם ישתרבבו לסחורה שמספקת המכולת החדשה מוצרי מזון מורעלים?
שרן השכל צעדה במסלול דומה: חצתה קווים עם חבריה מהאופוזיציה לממשלה קיצונית ודורסנית, שנויה במחלוקת ציבורית עמוקה וכואבת, וכעת מגששת את דרכה חזרה. אז נכון, היא מביאה נדוניה פרלמנטרית, אך מה אם תחזור ותחצה את הקווים אחרי הבחירות?
שקד פעלה כסוסה טרויאנית לכל דבר ועניין כשבהיותה שרה בממשלת השינוי בלמה כל ניסיון להגן על ממשלתה שלה, ולאחר נפילת הממשלה "שרפה" כ-2 מנדטים בכוונה תחילה על מנת לסייע לגוש נתניהו. נתניהו לא החזיר לה טובה. בנט, שככל הנראה למד לקח, לא שש לשלב ברשימה את השותפה לדרך שבגדה בו - אז שקד מחפשת כביש עוקף.
אין פסול בהקמת מפלגות חדשות במגרש הימני הליברלי, גם אם צפוף במגרש. העיקר, להבטיח איחוד טכני שימנע שריפת קולות. וחיוני לא פחות - להציב חוצץ בפני סוסות טרויאניות.