ההחלטה הזו פרגמטית לחלוטין. הנשאלים האלה מכירים היטב את החסרונות של נתניהו. יחד עם זאת, הם מבינים את המשמעות של איראן. הם רואים איום שדורש עבודת מודיעין של שנים, תזמון, סבלנות, ועצבים מברזל. בחזית הספציפית הזו, הם מאמינים שנתניהו נראה רציני, מוכן ומשכנע יותר. טראמפ בנה תדמית שלמה סביב כוח ושליטה מול קהל. התמודדות מול איראן דורשת זירה מסוג אחר לגמרי. היא דורשת נכונות לפעול בשקט כשהרגע מגיע. במבחן הזה, נתניהו מקבל את הקרדיט.
שאר נתוני הסקר מצביעים בדיוק לאותו כיוון. התמיכה במערכה נגד איראן עומדת על 62%. כמעט חצי מהמשיבים הגדירו הצלחה במלחמה אך ורק כהחלפת המשטר בטהרן. זהו ציבור שדורש תוצאה משנת מציאות ואיבד את הסבלנות להישגים עמומים. התמיכה הזו מגיעה עם הבנה מלאה של המחיר האישי. 56% אומרים שהמלחמה תפגע בתדמית של ישראל בארה"ב. 65% צופים עלייה באנטישמיות. אותם משיבים שמעדיפים את נתניהו מבינים שיהדות אמריקה תספוג חלק מההדף.
יהודי אמריקה מכירים את המעגל הזה היטב. טיל נוחת במזרח התיכון, והעימות מגיע מיד לקמפוס האמריקאי, למשרד או לבית הכנסת. הם מתכוננים להשלכות, וממשיכים לתמוך בפעולה הצבאית. הנתונים האלה חושפים מסר קשוח גם לגבי הזירה הפלסטינית. 75% מהנשאלים קובעים שאין סיכוי להסכם שלום עם הפלסטינים בעתיד הנראה לעין. במקביל, רוב של 55% רואים בהתנחלויות ביהודה ושומרון נטל על צה"ל ופגיעה בביטחון ישראל.
יש פה קריאת השכמה ברורה להנהגה בירושלים. מקבלי ההחלטות בישראל נוטים לחשוב שיהדות התפוצות מחפשת תמיד שפה רכה, איפוק מתמיד, ורצון להימנע מעימותים. הם מניחים שהקהילה האמריקאית נרתעת מהפעלת כוח צבאי. הסקר הזה מראה מציאות אחרת. כשמדובר באיום קיומי אמיתי, יהודי אמריקה לא מחפשים התנצלויות או מילים יפות. הם מחפשים אסטרטגיה. הם מוכנים לגבות הפעלת כוח צבאי אגרסיבי, גם כשהם יודעים שהם ישלמו על כך מחיר ישיר בקהילות שלהם עצמם.
הציבור הזה הפסיק לקנות אשליות. יהודי ארצות הברית הפכו לתובעניים יותר וביקורתיים יותר כלפי סיסמאות ריקות. הם מתעניינים בתכנון אסטרטגי ובקריאה קרה של המציאות. בנקודת הזמן הזו, מול האיום הגדול ביותר, הם בוחרים בניסיון ובמשמעת ביטחונית. הם זיהו את גודל השעה, וזה מה שהם מצפים לראות מההנהגה בישראל.
התרעות פיקוד העורף