כאן בדיוק עולה השאלה הגדולה: איך ארצות הברית תוכל להגיע להסכם הפסקת המלחמה באופן כזה שבו איראן לא תוכל באמת לשקם צבאית את עצמה בשנים הבאות - לא ביכולות ייצור מקומיות ולא ברכש מחוץ.
זירת לבנון מטרידה מאוד. אתמול סיפר חקלאי בגליל המערבי שביתו נמצא מטרים אחדים מהגבול עם לבנון כי צה"ל פועל באופן א-נורמלי בצפון. על פי עדות החקלאי ועדויות רבות נוספות עולה התמונה הבאה: צה"ל ריכז עשרות אלפי לוחמים בלבנון והצפון. במרבית האזורים שאליהם נכנס צה"ל הוא תפס נקודות אחיזה בשטח - ונעצר. מדובר בכמה מאות מטרים עד כמה קילומטרים בודדים מהגבול.
צה"ל נמצא בהגנה קדמית. קרב הגנה הוא הקרב הקשה ביותר. המשימה של הלוחמים היא פשוט לא לחטוף. את זה חיזבאללה מבין היטב, ויורה כמו משוגע על הכוחות ירי נ"ט ותלול מסלול. צה"ל נמצא כעת בצפון במצב עדין ופגיע מאוד. בסוף השבוע מספר הנפגעים עלה. רוב הנפגעים של צה"ל הוא מירי של תלול מסלול ונ"ט.
התוכנית של צה"ל היא להגיע לליטאני וליצור קו מפורז מהליטאני ועד הקו הכחול. כלומר ישראל מתכוונת "להחזיר עטרה ליושנה", או יותר נכון צרת עבר לצרה חדשה. כלומר ישראל, כך נראה ונשמע, הולכת להקים מחדש את רצועת הביטחון בלבנון. הפעם היא תקרא לזה "קו צהוב צפוני" או "הגנה קדמית" או שם אחר כלשהו. ברמה האסטרטגית, או במילים של מי שחי כאן בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת, ישראל הולכת להקים בדרום לבנון "מטווח ברווזים" במהדורה חדשה.
ישראל נכנסה שוב קדימה לדרום לבנון עם הרבה כוח ומעט מחשבה מדינית, בלי תוכניות מדיניות לאסטרטגיה ליום שאחרי. את הפרומו לכך ניתן היה לראות כבר בסוף השבוע כשהכוחות עצרו בקווים וספגו אש מנגד - והאמת שהאש הזאת פגעה גם בתושבי הצפון.
התרעות פיקוד העורף