ב"חרבות ברזל" ההישגים בצפון היו בעיקר בזכות תכסיס הביפרים של המוסד, ובהמשך, חיסולו של נסראללה ופגיעה קשה של חיל האוויר במערך הטילים המדויקים של חיזבאללה. אלה יצרו, באמצעות הממשלה, תחושה שחיזבאללה מוכה ומותש, רחוק מהאיום שהוא היווה עד 7 באוקטובר. תחושה זו התנפצה על ראשיהם של תושבי הצפון, שמשלמים את מחיר היוהרה והרברבנות האופייניים.
ייתכן שמה שמונע מצה"ל לפעול בעומק לבנון באמצעות כוחות קרקע הוא לחץ אמריקאי להימנע מהרחבת המלחמה בלבנון ומפגיעה בתשתיות וביעדים אזרחיים. בכל מקרה, נראה שהמלחמה נגד חיזבאללה שהוגדר על ידי הממשלה כארגון גמור, מסתמנת ככישלון שלא יסולח. חיזבאללה ממשיך לשגר ללא הרף רקטות וטילים לצפון הארץ, וגם לאזורים אחרים.
אין מה לצפות מממשלה שמנהלת לאורך שנתיים וחצי את המלחמה הארוכה ביותר בתולדות המדינה, ושצעדיה ושיקוליה מושפעים קשות משאיפתה לשרוד פוליטית. הממשלה שהזניחה את צפון המדינה הזנחה פושעת, הבטיחה ניצחון מוחלט על חמאס ופירוק חיזבאללה מנשקו, מותירה כיום את המדינה במציאות מדאיגה, ללא אור באפלה.
התרעות פיקוד העורף