חכם, מה הוא אומר?
קטאר, עומאן וערב הסעודית אחים שלנו. חוטפים יותר טילים מאיתנו. מעריצים את ראש הממשלה. נלחמים עבורנו בציר הרשע. בלתי נתפס. ועזה? בעזה הם משקשקים. גמרנו את סנוואר, החטופים בבית, ועוד שנייה בונים מאחז ברפיח, "נאות טראמפ". כבר לא חלום. מי לא ירצה שם וילה? פירקנו לחיזבאללה את האמ־אמא במבצע הביפרים. מה שנשאר להם זה קפצונים. כמה "טילונים". ידברו הרבה? נוריד את כל ביירות.
כולנו כבר יודעים שצה"ל וראש הממשלה משנים את המזרח התיכון, בונים עולם חדש. ימות המשיח. יגעת ומצאת, ואם לא מצאת כנראה לא חיפשת מספיק טוב בוואטסאפ של "עקיבא".
רשע, מה הוא אומר?
אין כיוון. אין דרך. אין מחשבה. אין כוורת לראש הממשלה. אין התחלה ואין סוף. אין אופק מדיני. בקיצור אין כלום. לאיראנים דווקא יש. יש להם אורניום, אלפי טילים בליסטיים, משמרות המהפכה וסבלנות. תוך חודש הם עם פצצת אטום. גיהינום. וחמאס? אלפי מחבלים עדיין פעילים בעזה. חמושים, מאיימים על יישובי הדרום. שוב הם מבריחים סחורות ובונים מנהרות. מה שהיה הוא שיהיה.
ולא הזכרנו את יהודה ושומרון. שם יש טרור מכל כיוון. ואמרו לנו שגמרו את חיזבאללה? תראו איך הם מפציצים בלי סוף את הצפון. קריית שמונה נטושה. הממשלה הפקירה את תושבי צפון הארץ, והמלאי של שונאי ישראל עמוס בנשק.
העסקים קורסים. הילדים בלי מסגרות. למילואימניקים אין כוח. הכל מתפרק. נגמר הזאנקס. המדינה גמורה. ואם זה לא מספיק, המיסים ומחירי הדלק יעלו.
תם, מה הוא אומר?
לא יודע, ממשיכים לזרום. המלחמה תסתיים מתישהו, איכשהו. יהיה בסדר, או שלא. נמשיך לחיות, מקווה שנסתדר. ואם לא, גם יהיה בסדר. נחיה בישראל, נעבור לקפריסין, העיקר להמשיך ושימשיכו לשדר ריאליטי. לפחות פעמיים בשבוע. ושלא יעצרו לנו את ה"וולט". חוסננו נובע מוולט רציף ואמין, ולמה הם תמיד שוכחים רוטב ברביקיו?
וזה שאינו יודע לשאול?
קבלו מהפך: כל החיים לא ידעתי לשאול, אבל בתקופה הזו למדתי. יותר נכון, הבנתי שהכל פה זה "ישראבלוף". שמעתי וראיתי את כל המומחים באולפנים, ואם הם יכולים - גם אני מתאים להיות פרשן. אז אני רוצה לשאול, יותר נכון להעיר: תגידו, לא נמאס לכם לבלבל לנו את המוח? לא נמאס לפוליטיקאים, לצייצנים בטוויטר, לפרשנים ולגנרלים? תכלס, אף אחד מכם לא יודע כלום. תודו בזה. לא הצלחתם לזהות, להזהיר, לתקן באף מקרה. עם כל הצניעות, היחיד שיודע מה יהיה הוא טראמפ, ואולי כמה מהאסטרולוגים ומגידות העתידות.
אבל זה לא מפריע לכם לקשקש כשאתם חמושים בפוזה נשכנית וטייטל: לשעבר כזה ולשעבר אחר. השר הזה והשר ההוא. אבל האמת, גורנישט. מפספסים נון-סטופ. וכשאתם פוגעים, זה בדרך כלל בטעות, ואז עושים מזה פאנל מיוחד.
לכן הדבר היחיד שאפשר לעשות במדינת ישראל ב־2026 הוא לחגוג את פסח. להחזיק מעמד. ולנסות שיהיה טוב. לא מושלם, לא היסטורי - טוב. קטן. סביר. לסגור רגע את הטוויטר, לפתוח את ההגדה ולשתות הרבה יותר מארבע כוסות. גם בחול המועד.
הערה קטנה לסיום: החלוקה בין ה"חכם" ל"רשע" בטור הזה היא עניין של ניסוח בלבד; כל קורא מוזמן להשליך עליהם את עמדותיו הפוליטיות כראות עיניו. חג שמח.
התרעות פיקוד העורף