מהו סיפור המעשה? צוות של רשת החדשות CNN הגיע לכפר תיאסיר מצפון לשכם כדי לדווח על השתלטות בלתי חוקית של מתנחלים על אדמת הכפר. כוח צה"ל שנכח במקום פעל בזריזות… כנגד העיתונאים. הם כיוונו אליהם נשק, אחד מהם איים לחנוק את הצלם ופגע במצלמה שנשא, ואחרים הודיעו להם כי "שטחי יהודה ושומרון שייכים ליהודים וכי הם נוקמים את מותו של יהודה שרמן ז"ל".
רשת CNN היא רשת חדשות מובילה בעולם, רשת ותיקה, מוכרת ואמינה. התקפה עליה כמוה כהתקפה על תקשורת חופשית, ומשמעותה פגיעה בחופש הביטוי, עוד ערך שמתערער והולך במדינת ישראל. הדיווח של הרשת כמובן הצטרף לשורה ארוכה של דיווחים קודמים בתקשורת הבינלאומית, כולל האמריקאית, על התפרעויות של יהודים ברחבי יהודה ושומרון.
אולם אותו רוביו, ידיד ישראל כאמור, שינה את טעמו אחרי שהבין כי ממשלת ישראל "שחררה" את המושכות והתירה לפורעים יהודים להשתולל. הוא קרא לממשלה להתערב ולבלום את המתפרעים. אומנם הוא דיבר בזהירות ובריסון, הימים האלה ימי מלחמה והברית בין ארה"ב ולישראל חזקה מתמיד, אבל גם הוא לא היה יכול להתאפק עוד, ובוודאי להתעלם מהמראות הקשים של אירועי הימים האלה.
רבו עם השליח
ראש הממשלה מסתפק מדי פעם בהצהרות סתמיות וחסרות משמעות ואינו נוקט פעולה, ושר החוץ, שמופקד על דימויה הבינלאומי של מדינת ישראל, שקט כדרכו ואינו מתייצב אל מול הפורעים. באווירה כזאת אין להתפלא כי חיילי נצח יהודה הרשו לעצמם "לריב עם השליח", כלומר עם CNN, במקום לטפל במשימה שאליה נשלחו.
רא"ל אייל זמיר עומד בודד במערכה הזו. הוא, כנראה יחד עם עוד כמה "עובדי ציבור", מערכת המשפט, האוצר ואולי מערכות ציבוריות אחרות (מנכ"ל משרד האוצר התפטר השבוע), מחזיקים, כמו הילד ההולנדי, את האצבע בסכר כדי שהמים לא יפרצו. הם האחרונים שנותרו, אחריהם המבול.
הרמטכ"ל מבין כי מה שמתחיל באירועים ובמתקפות על התקשורת, מסתיים ב"חריגות" בהתנהגות המבצעית של החיילים, כפי שצה"ל קרא להן פעם בימי האינתיפאדה הראשונה והשנייה. אולם ב־2026 מתברר כי מעשים אלה אינם "פגם בהתנהגות" או "חריג", זה הפך למודל התנהגות. מצוקת כוח האדם בצה"ל - ”עשרה דגלים אדומים" - ממוטטת את ערכי היסוד של צה"ל ושל מדינת ישראל.
על מוסר ומסורת
חיילי נצח יהודה, וכנראה לא רק הם, צריכים בסדרת החינוך שאליה יצאו, אחרי שהוצאו מפעילות מבצעית, ללמוד כעת את מגילת העצמאות של ישראל. המגילה, מסמך היסוד של המדינה, משרטטת את דמותה של מדינת ישראל שזה עתה נולדה וקובעת כי תהיה מושתתת על "יסודות החירות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות…".
על אדנים אלה הניח צה"ל את "רוח צה"לֹ", הקוד האתי של צבא הגנה לישראל. זהו הבסיס הערכי לפעולות החיילים במסגרת צה"ל. המסמך משרטט את הערכים הנדרשים מחייליו ומגדיר את המותר והאסור. כאשר הרמטכ"ל אומר שחיילים "חרגו ופעלו באופן לא ערכי ולא מקצועי", הוא מתכוון למסמך המחייב, בין היתר, שמירה על כבוד האדם, ממלכתיות, מקצועיות. המסמך מציין, וטוב הדבר, כי רוח צה"ל מבוססת על מסורת צה"ל ומורשתו, על מסורת מדינת ישראל וערכיה הדמוקרטיים, על חוקי מוסדותיה, על מסורת העם היהודי וכן גם על ערכי מוסר אוניברסליים המבוססים על ערך האדם וכבודו.
אנחנו עומדים עכשיו בעיצומו של חג הפסח. החג שמציין את החופש, את החירות, את היציאה לדרך הארוכה שהביאה בסופו של דבר להקמת בית לאומי לעם ישראל בארץ ישראל. זהו הבית העצמאי השלישי בהיסטוריה היהודית. שני קודמיו חרבו בין היתר משום שעיוותו את סולם הערכים היהודי ופשו בהם שחיתות ושנאת אחים.
ההיסטוריה מציבה עתה את שומרי הסף של מדינת ישראל בשורה הראשונה כדי להגן על הערכים שלנו אל מול ההתנערות הבוטה והמכוערת של קברניטי המדינה מאותם ערכים. זה הצומת המכריע שבו עומדים היום מדינת ישראל ועם ישראל. אני מבקש לחזק אותם ומתפלל כי יבטיחו שנלך בדרך הנכונה. חג שמח.
התרעות פיקוד העורף