אדם שנכנס לבית כנסת מוכּר תמיד ידע באיזה עמוד בסידור התפילה נמצא החזן, גם אם הגיע באמצע. כמוה הקריאה בהגדה של פסח. היא תמיד אותו דבר.
אבל הימים אינם אותם ימים. הניתוחים האסטרטגיים ישנם, והיה לנו די מהם בערב הפסח הזה, כאשר חלקנו היינו בבית וכוחות צה"ל המשיכו להיות פרוסים בזירות שאין קרובות ורחוקות מהן. דווקא עכשיו, כשהסדר שחגגנו השבוע לא היה כתמול-שלשום, יש טעם להוסיף את 11 התקוות, לצד עשר המכות ההיסטוריות.
פסח וחודש ניסן הם תחילתה של שנה עברית חדשה, גם בממ"ד ובמקלט אפשר לקבלה. אז קחו את הטור כתוספת להגדה, אחלו באומץ ברכות לשנה החדשה והמשיכו לאכול ממטעמי הפסח שאולי נשארו מערב החג, וזכרו כי היציאה מעבדות לחירות בעידן המודרני לפעמים קשה לא פחות.
אחד מי יודע? אחד אנחנו, בממ"ד, במקלט ובחו"ל. בימין ובשמאל. ומרביתנו הסבנו סביב שולחן חג הפסח באשר הוא בשבוע הזה. אז יש עשר מכות ההיסטוריה, ולצידן הוסיפו השנה גם 11 תקוות טובות, ואיחולים לשנה בריאה ובטוחה. כי מי שיודע להילחם, ידע גם לחיות חיי שלום, ביטחון ותקווה.
אפשר לשמור את הטור לחג השני, והאמינו לי, הוא יהיה נכון באותה המידה גם בשנה הבאה, אז מועדים לשמחה.
התרעות פיקוד העורף