ברית נאט"ו, שכוללת היום 32 מדינות מאירופה ומצפון אמריקה, נולדה ב־1949 ביוזמת ארצות הברית, שמממנת שני שלישים מהוצאות הארגון. סדר הכוחות של נאט"ו מונה כ־3.5 מיליון חיילים פעילים, מתוכם 1.3 מיליון אמריקאים, 450 אלף טורקים ו־200 אלף צרפתים. ברור שארצות הברית היא החברה הדומיננטית ביותר בברית זו.
נאט"ו באה לעולם על רקע "המלחמה הקרה" שהתפתחה בין ארצות הברית וברית המועצות אחרי מלחמת העולם השנייה. סעיף 5, המשמעותי מאוד באמנת נאט"ו, קובע שכל תקיפה מזוינת של חברה בברית תיחשב לתקיפה של כולן – מה שאמור להביא את כל מדינות הברית להתגייס ולסייע למדינה המותקפת. לאחר נפילת הגוש הסובייטי הצטרפו לנאט"ו פולין, צ’כיה והונגריה.
ברית נאט"ו, עם כוחה הצבאי האדיר, לא עמדה למבחן מעשי ונותרה כוח־העל הגדול ביותר בעולם, בעיקר על הנייר. הפעולה הקרבית הראשונה שלה הייתה למעשה ב־1995 כשכוחותיה השתתפו בתקיפות מהאוויר נגד הכוחות הסרביים בבוסניה במלחמת הבלקן. סעיף 5 באמנת ברית נאט"ו הופעל בפעם היחידה ב־2001, נגד אל־קאעידה והטאליבן, בעקבות פיגועי 11 בספטמבר.
נאט"ו פעלה בעיקר נגד טרור ובמלחמות אזוריות, ונמנעה מהשתתפות במלחמות גדולות ומעימות בין מעצמות. כך גם נמנעה מהתערבות ישירה במלחמה בין רוסיה לאוקראינה בשנים האחרונות. נאט"ו אומנם מספקת לאוקראינה טילי נ"ט, מערכות הגנה אווירית ואמצעים נוספים, אבל נזהרת מאוד מעימות ישיר עם רוסיה.
הסיבה העיקרית לכך שנאט"ו לא נענתה לבקשת טראמפ להצטרפות למלחמה היא העובדה שרוב השותפות האירופיות בנאט"ו מתנגדות למלחמה. טראמפ אומנם מדבר על אפשרות של פרישת ארצות הברית מנאט"ו, אבל מדובר במהלך מורכב מאוד שדורש את אישור הקונגרס, מה עוד שבצבא האמריקאי יש תמיכה רחבה בנאט"ו, ושהחברות בנאט"ו היא גם אינטרס אמריקאי, מול רוסיה ומול סין.
טראמפ אומנם צודק בטענותיו בכל הקשור להתנגדות השותפות בנאט"ו לסייע לו מול האיראנים, אבל מכאן ועד ליציאה של ארצות הברית מנאט"ו והתפרקות הברית, המרחק רב.