אין ספק שהפעולה האמריקאית נותנת גב עצום לטייסים האמריקאים המתקיפים שם כבר כארבעים יום ברציפות.
למה שיהיה אכפת להם מגשרים שייהרסו?
האבסורד הוא שמשמרות המהפכה שמפסידים את המלחמה הטקטית בשטח, הפכו את היוצרות ומובילים אותה אסטרטגית, והתקפות זעם על גשרים לא יובילו להישג ממשי חוץ מעוד תסכול. כל עוד משמרות המהפכה מחזיקים את מפתח הזהב הדו צדדי של הנפט, שמאפשר להם לסגור מצד אחד את הנפט לעולם החופשי ובאותה עת למכור חופשי נפט למדינות שלהם, ומאפשר להם לשלשל רווחים עצומים לכיסם, למה שיהיה אכפת להם מכמה גשרים שיהרסו? זה בעיקר פוגע באזרחים, להם יש את כל האמצעים לחצות את הנהרות. והזעם הגובר של טראמפ רק משחק לטובתם.
ככל שהמלחמה תמשיך באותה שיטה של הרס קינטי היא רק תלך ותסתבך ותהפוך למלחמת התשה ארוכת טווח.
לא להמשיך מהבטן - לעשות חישוב אסטרטגיה
ראשית, על ארה"ב להפוך את היתרון האיראני של ייצוא הנפט שמהווה צינור החמצן שלהם. ארה"ב צריכה לעצור מיידית את ייצוא הנפט מהורמוז של האיראנים ולא לאפשר את המשכו! במקביל, לוודא שייצרניות הנפט האחרות בעולם יעלו את התפוקה ב-10% לפחות, כולל סיוע בסבסוד הובלות וביטוח, דבר שירגיע את השווקים וישמיט את המנוף מידי האיראנים.
זה זמן שסעודיה, שלוחצת לגמור את האיראנים, תשתף פעולה, וגם ונצואלה, שטראמפ מתהדר שעושה בה כעת כרצונו, תגביר תפוקה ותקצץ משלוחים לרוסיה וסין. המהלך יפגע בעיקר בסינים שאחוזים ניכרים מהנפט שלהם מגיע מאיראן, ובכך סיכוי טוב שגם הסינים יצטרפו ללחץ משמעותי על איראן לסיים את המלחמה. על ארה"ב להפעיל לחץ חד משמעי על הודו להפסיק לרכוש נפט איראני שמזרים כסף למשמרות המהפכה שמאפשר להם להמשיך את המלחמה.
מאחר והמלחמה מסתבכת, חיוני לחשב מחדש את האסטרטגיה ולא להגביר את הזעם והמשך ההסתבכות.
ישראל צריכה להתרכז בלבנון
גם ישראל צריכה לחשב מחדש את ההמשך, בהנחה שחיסול גשרים לא יביא בהכרח לסיום המלחמה שם. ישראל לא יכולה להפנות עורף לארה"ב ולצאת כעת, אבל אסור לה להראות כזו שדוחפת את האמריקאים להסתבכות נוספת, כפי שעושה זאת נתניהו, שממילא הדעה הרווחת בארה"ב היא שישראל היא זו שגררה את ארה"ב למלחמה, על רקע זה גם פוטר רמטכ"ל הצבא שאמר את זה מפורשות, אבל הוא לא היחידי שחושב כך. הקינטיקה די מיצתה את עצמה וממילא אחרי הגשרים ועוד כמה עשרות מתקנים כבר לא יהיה מה לתקוף ומה אז?
בכלל, אחרי ההבנה שלא ניתן להחליף שלטון מהאוויר, ואין ברירה אלה להגיע להסדר מול האנשים החדשים שם, אולי כדאי להשאיר להם גם מה להפסיד ? בסוף מדובר בשילטון פנאטי שהנקם הוא החמצן לקיומו ונותרו בידיו מספיק טילים להקשות לנו את החיים להרבה זמן.
ישראל צריכה להתרכז בלבנון. אזרחי ישראל קיבלו עוד שיעור בנושא מגבלת הכוח מול שכרון הכח, מול הסיפורים הפוליטיים של "פעם אחת ולתמיד", "נצחון מוחלט", "שערי הגיהנום" וכל המושגים המוחלטים, עומד הצבא ומנסה להסביר את האמת כאשר כל להקת השרים רודה בו.
הממשלה הזאת לא למדה כלום, גם לא מנסה. כל ההבטחות וסיפורי ההרתעה התנפצו ב-7 לאוקטובר, וכל סיפורי הנצחון ושינוי המזה"ת במלחמה המתמשכת מתגלים כגוזמות, שאומנם הקהל הביתי מאד אוהב אותן, אבל הן רחוקות מהמציאות.
מה באמת? ישראל חזרה 30 שנה אחורה לרצועות הבטחון של פעם, מהם תמיד יצאנו אחרי כמה שנים עם זנב בין הרגליים. אחרי מלחמה של שנתיים וחצי מול החמאס הוא נשאר במקומו, וישראל יושבת על רצועה זמנית צרה, שבעקרון היה לוקח לכבוש אותה שעתיים וחצי ולא נדרשו שנתיים וחצי.
בלבנון שוב חוזרים לרצועת בטחון שלא מגנה על היישובים מהרקטות והכתב"מים, והממשלה גם מאד גאה להציג עוד רצועת בטחון בסוריה, שאין לו שום משמעות. בפועל, צה"ל נמתח הרבה מעבר ליכולות שלו, מה שמבטיח שלמעשה בכל מקום, כפועל יוצא, הוא חלש יותר בכל נקודה ועוד פחות מתכונן למלחמה הבאה, בשעה שהחיזבאללה ואחרים מתארגנים ומכינים את עצמם לסבב הבא.
התרעות פיקוד העורף