זה מה שקורה כשבמקום מנהיג מקבלים מלהיג, או מלעיג. הלהג שבו הוא דיבר על ניצחונותינו המדומיינים בהנחייתו מתחרה רק בלעג שבו הוא מדבר על כל אלה שאינם הוא, ודווקא השיגו הישגים פה ושם.
תארו לעצמכם שהיה אומר שישראל יצאה להכות בתמנון האיראני - במדינה שנשבעה לחסל אותנו, במי שמחוללת את כל הטרור והצרות שלנו - פשוט להכות בה. את המטרה הזו השגנו, ואף בגדול. אבל נתניהו אינו לומד לקח ואינו משתפר תוך כדי תנועה; להפך, עקומת הלמידה שלו הפוכה. האיש חי מכותרת לכותרת, מנאום לנאום, מהצהרה חלולה אחת לאחרת.
אבל אין. אין דרג מדיני, אין שר ביטחון, אין מל"ל, אין לשכה, אין משרדי ממשלה - אין כלום. שממה מוחלטת, צחנת ריקבון למרחקים. מבעד לאפלה מבליחים עיניו המטורפות וזקנו המדובלל של הסוכן הקטארי הסופר דולרים, וברקע נשמעות האמירות הגזעניות של ההוא שגידף את המרוקאים. יש רק ביבי, שרה ויאיר. וככה זה גם נראה.