גולת הכותרת של האיום הקיומי הנשקף מאיראן היא הגרעין, ולמרבה הצער, גם אחרי הפסקת האש, המטרה הזו לא הושגה. נתניהו שיקר במצח נחושה כשאמר שהאיום הגרעיני, כמו איום הטילים הבליסטיים, הוסר לאחר מבצע עם כלביא "לדורי דורות", מתברר כי האיום חי ונושם באותם 450 קילו של אורניום מועשר החבויים אי שם ברחבי איראן.
הביקורת על המלחמה לא יכולה לפסוח על טראמפ שקיבל עצות אחיתופל, מעניין ממי, וסבר כי במהלומה אווירית יוכל להכריע את איראן ולהפיל את משטרה. הוא לא תיאר לעצמו את המובן מאליו, שהאיראנים יחסמו את מצר הורמוז.
אפרופו ממשלה של פחות מחצי מהעם, נראה כי גם יוצאי מרוקו, שהושוו לקופים על ידי יועצו הגזען של נתניהו, אינם חלק מהעם, ונתניהו – "אחיי ואחיותיי", עאלק – נאלם דום וגם בהודעה על החלפתו לא טרח לגנות את הדברים כראוי אלא ציין כי "הדברים לא היו צריכים להיאמר".
ככל שהכישלונות הביטחוניים של נתניהו נערמים, והמנדטים נעלמים, הממשלה על שריה הסוררים ממשיכה בריצת האמוק להחרבת הדמוקרטיה והמדינה בכלל, והאיום הפנימי הזה הוא־הוא האיום הקיומי על ישראל.
זה מתחיל בביזת כספי משלם המיסים, כגנבים בלילה ממש, לטובת החרדים האנטי־דמוקרטים, כדי שאלה לא יעזבו חלילה את הברית המושחתת עם הליכוד, ונמשך עם ההפיכה המשטרית שלא פסקה מעולם.
אותם שופרות נרצעים ששים לסתום את הפה לעיתונאים המותחים ביקורת על המלחמה, והגדיל לעשות אחד השופרות כשטען שהוא קודם כל יהודי ואחר כך עיתונאי. הוא שכח שכולנו קודם כל יהודים, ובני אדם בכלל, ואף שכח – אם בכלל ידע אי פעם – מהו תפקידה של עיתונות.