בחיל האוויר אומרים כי ברמה הטקטית, צה"ל הציג הצלחה גדולה במיוחד. החל מעליונות אווירית של חיל האוויר ועד לפגיעה באלפי מטרות, כאשר הנזק המצטבר שגרמו התקיפות הוליך את איראן אחורה.
"הם יידרשו עכשיו להחליט במה הם משקיעים: בתעשיות שנפגעו, בשיקום הצבא, או בבניין המשטר", אומר גורם צבאי בכיר. על פי שני קצינים בכירים אחרים, "המבצע באיראן מהווה הצלחה מסחררת עבור מדינה קטנה מול יריב גדול, עם הישגים מעל לציפיות שהוצבו לחיל האוויר".
ישראל שילמה מחיר כבד במיוחד: 12 חיילים ו-23 אזרחים נהרגו במערכה, מאות פצועים, ו-5,000 בתים ומבנים שנהרסו. ישראל נותקה מהעולם, והכלכלה נעצרה ל-40 יום. מערכת החינוך הושבתה, העורף הישראלי הותקף במאות טילים מאיראן ומתימן. חיזבאללה נכנס בעוצמה למערכה, והוא מוכיח שהוא מספיק חזק כדי לאתגר את צה"ל.
אז מעבר לחמיצות הגיע הזמן לנהל דיון רציני לבחינת המהלך הצבאי ברמה הטקטית וברמה האסטרטגית. ראשית, סוגיית לבנון. צה"ל היה צריך להיצמד לתוכנית המקורית ולפגוע בחיזבאללה לפני מהלך מול איראן. הלחימה מול חיזבאללה גררה הרבה מאוד קשב צבאי וציבורי. בכלל, לנהל שתי זירות לחימה עצימות זו בעיה לכל צבא.
סוגיית העורף חייבת לעבור שדרוג מעמיק. הגיע הזמן להתאים את העורף לאתגרי הביטחון הישראלי. העובדה כי לישראל נמל תעופה אחד ועוד שני שדות תעופה קטנים, שבקושי מתפקדים בימי שגרה, הופכת בימי מלחמה למצור.
ברמה האסטרטגית, ישראל לא הצליחה לנהל את אסטרטגיית היציאה מהמלחמה. כך קרה בעזה, בלבנון ובאיראן, במבצע עם כלביא וגם כעת. אסטרטגית היציאה היא מורכבת בכל מהלך צבאי, והיא חשובה לא פחות ממהלך הפתיחה.
האיראנים, שהם לא הלוחמים הכי גדולים, הוכיחו שהם הסוחרים הכי טובים בעולם, והם יודעים לנהל מו"מ יותר טוב מכולם. הם הוכיחו שבעזרת כמה מוקשים ישנים וכטבמ"ים שקונים בעלי אקספרס, הם יכולים לאיים כמו "עבריינים שלוקחים דמי חסות".