הכרזתו של הנשיא טראמפ על הפסקת אש בת שבועיים מול איראן, בעקבות תיווך פקיסטני והתניה לפתיחת מצרי הורמוז, מסמנת צומת דרכים קריטי בתולדות המזרח התיכון. בעוד הממשל האמריקני, בגיבוי שר המלחמה פיט הגסת', מגדיר את המצב כ"ניצחון היסטורי", עלינו לבחון את המציאות בעיניים פקוחות-האם מדובר במינוף של עוצמה צבאית להסדר קבע, או שמא במתן "חמצן" למשטר שהוכח היסטורית כמי שאינו ראוי לאמון?
המלצות אסטרטגיות לקבינט הישראלי-כדי שההישג הצבאי לא יהפוך להחמצה היסטורית, על ישראל לעמוד על ארבעה עקרונות ברזל- ערבויות לחזרה ללחימה, הסכמה אמריקנית כתובה על חידוש התקיפות במקרה של גרירת רגליים איראנית במו"מ. מניעת התעצמות כלכלית, התנגדות נחרצת לכל הסדר המעניק לאיראן שליטה כלכלית בנתיבי שיט בינלאומיים. פירוק, לא הקפאה דרישה לפירוק בפועל של מערכי הטילים והוצאת חומרי הגרעין משטח איראן. ניתוק ה"פרוקסי" התניה של כל הסכם בניתוק מוחלט של איראן מחיזבאללה ומהמיליציות האזוריות עם דגש על חיזבאללה.