זה סופו של כל רודן – העם מתפכח ומעיף אותו | יוסי הדר

הבחירות בהונגריה מוכיחות שאפשר להציל את הדמוקרטיה הליברלית. כעת נותר לקוות לחילופי שלטון בישראל

יוסי הדר צילום: צילום מסך
עקבו אחרינו
נתניהו ואורבן בהצהרה לתקשורת
נתניהו ואורבן בהצהרה לתקשורת | צילום: אנה ברסקי
3
גלריה

כבר שלושה עשורים שהעולם חווה גל אנטי־דמוקרטי, גל של פופוליזם רודני שהלך והחריב כל חלקה טובה בדמוקרטיות המערביות. חוקרי מדע המדינה הפכו בשאלה אם תם חלילה עידן הדמוקרטיה. אומנם, להבדיל מהפאשיזם הישן, הפופוליזם הרודני עטה עליו כסות דמוקרטית לכאורה, והוא אינו נזקק לטנקים ברחובות, אך מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת.

ויקטור אורבן
ויקטור אורבן | צילום: רויטרס

ההידרדרות הדמוקרטית נתנה אותותיה הן באירופה, כשברחבי היבשת עוד ועוד מפלגות פופוליסטיות הרימו את ראשיהן וקראו תיגר על שלטון החירות ועל הדמוקרטיה הליברלית, הן בארצות הברית, שם ערער טראמפ על הנורמות הדמוקרטיות ארוכות השנים. התופעה הגיעה לממדים מפחידים בטורקיה, שבה הרודן ארדואן חיסל כמעט לחלוטין את הדמוקרטיה, בפולין, שאותה קצ'ינסקי הצליח כמעט להפוך לאוטוקרטיה ונבלם ברגע האחרון, ובהונגריה של אורבן.

גם בישראל מתחולל ניסיון הפיכה משטרית. תקצר היריעה מלתאר את דרכי הפעולה הרודנית, אך הצעדים דומים לאלה שנעשים במקומות אחרים: השתלטות על מערכת המשפט, על המוסדות הדמוקרטיים, על ארגוני הביטחון, על התקשורת, על החברה האזרחית, ולבסוף, פגיעה בקיומן של בחירות שוות וחופשיות. את כל אלה עושים הפוליטיקאים הרודנים באמצעות בליץ חקיקה אנטי־חוקתי ומינויים של אנשי שלומם. הכל מתבצע ברטוריקה מופרכת של אנחנו ה"עם" ואתם ה"אליטות" הזדוניות, ובהגברה נבזית של הקיטוב בעם.

מחאה המונית בקפלן נגד הממשלה
מחאה המונית בקפלן נגד הממשלה | צילום: אמיר גולדשטיין

על רקע זה היה מדהים לחזות בתמיכה הגורפת שלה זכה אורבן מצד נתניהו ושופרותיו. קשה להאמין עד כמה מוכנים אנשים להתבזות ולמכור את נשמתם רק כדי לשרת את האינטרסים של השליט העליון כאן, שהוא וממשלתו החלו אף הם בחיסול הדמוקרטיה. אותה הכת החלה לשכתב את המציאות ולהפיץ דף מסרים, שלפיו כל מה שחולל אורבן בהונגריה היה בסך הכל לגיטימי, והדמוקרטיה בהונגריה ממש פורחת.

הגדילו לעשות סוכני הארס וזורי החול בעיניים כששאלו בציניות: איך אתם טוענים שאורבן רודן, כשהוא הובס בבחירות. אז לכל המתקשים בהבנה מהי דמוקרטיה, הנה התשובה: אורבן הפך את הונגריה מדמוקרטיה ליברלית לאוטוקרטיה אלקטורלית, כלומר, הוא חיסל את כל האיזונים והבלמים הנהוגים בדמוקרטיה ואת היכולת להגביל את השלטון כדי לשמר את חירויות הפרט, והשתלט לחלוטין על בתי המשפט והתקשורת.

דמוקרטיה אינה רק בחירות פעם בארבע שנים. דמוקרטיה מתבטאת יום־יום ושעה־שעה. ובכל זאת, גם בקיומן של בחירות הוגנות וחופשיות פגע אורבן, ראשית כאשר הסרת האיזונים והבלמים פגעה בחופש הביטוי ובחופש ההתאגדות המאפשרים חילופי שלטון תקינים, ושנית בשינוי שיטת הבחירות, כך שהיא תיטיב עם מפלגתו, פידס. כך הוא הצליח לשמר את שלטונו במשך שנים ארוכות.

בכל זאת מדיאר ניצח. על אף שהבחירות לא היו הוגנות ושוות, נותר עדיין חרך קטן המאפשר תיאורטית את החלפת השלטון. כשרוב עצום שמאס ברודן הצביע בהמוניו, התיאוריה הזו הפכה למציאות, והונגריה ניצלה בעור שיניה. לו אורבן ניצח שוב, הוא היה חוסם ללא ספק גם את הפתח הצר לחילופי שלטון. כך נעשה ברוסיה של פוטין, ידידו הטוב של אורבן.

השלב החשוב ביותר בהבסת הפופוליזם הרודני הוא המודעות: להבין כיצד גוזל השלטון את חירותו של האדם בדרכים עקלקלות ונכלוליות. התברר כי למרות הכל, החירות מפעמת בליבות האנשים והציבור אינו מטומטם. כעת נותר לקוות לחילופי שלטון בישראל ולתיקון הנזק העצום לדמוקרטיה שחוללה ממשלת נתניהו.

תגיות:
הונגריה
/
בחירות
/
דמוקרטיה
/
ויקטור אורבן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף